רע"א 10046/06

תקציר

פסק הדין הנדון קשור לערעור על החלטה בדבר שכרם של המבקשים, אשר מונו ככונסי נכסים לצורך ביצוע פירוק שותפות. המבקשים ביקשו לקבוע את שכר טרחתם על 8% משווי המכירה של מגרש שהוטל עליהם למכור, סכום הנהוג אצל כונסי נכסים על פי הפסיקה. עם זאת, בית משפט השלום בראשון לציון קבע תחילה את שכר טרחתם על סך של 10,000 דולר, מבלי לנמק את החלטתו. לאחר מכן ניסו המבקשים לערער על החלטה זו לבית המשפט המחוזי בתל אביב, בטענה כי הסכום נמוך משמעותית מהתעריפים המקובלים וכי השקיעו עבודה רבה בכנס. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה, תוך שהוא מקבל את החלטת בית משפט השלום ומדגיש את שיקול הדעת הרחב של בית המשפט הפרוצדורלי בעניינים אלה. כעת מבקשים המבקשים רשות לערער על החלטה זו בפני ערכאה גבוהה יותר. אף שנראה כי קיים פער משמעותי בין שכר הטרחה הנהוג בפסיקה לבין שכר הטרחה שנפסק למבקשים, בית המשפט אינו מוצא טעם לקבל את הבקשה, שכן עניינה תחולה ישירה של הדין על המקרה ואינו מעורר שאלות ציבוריות או משפטיות. יתר על כן, אין זה מתפקידה של ערכאת ערעור להתערב בעניינים מסוג זה, במיוחד במקרה זה שבו בית משפט השלום נמצא במקום הטוב ביותר להבין את הפרטים. לבסוף, היעדר הנמקה מאחורי החלטת בית משפט השלום, אף שאינו אידיאלי, אינו מהווה עילה מספקת להתערבות, מה גם שההחלטה עצמה נתמכת בפסיקה קודמת. מטעמים אלה, בקשת רשות הערעור נדחית.