ערר 95014/11

תקציר

ועדת הערר המחוזית לפיצויים והיטלי השבחה במחוז תל אביב קבעה כי בעלי דירות שנכסיהם נפגעו עקב שינוי בהיתר התכנון זכאים לפיצוי מהוועדה המקומית לתכנון ובנייה ומיזם נדל"ן. הוועדה מצאה כי העלייה בעוצמת הבנייה במגרש היזם, אשר הוסיפה זכויות ואפשרויות בנייה, פגעה באופן ספציפי בנכסי המערערים ללא אינטרס ציבורי מפצה, והורתה למשיבים לשלם לכל אחד מהמערערים המצליחים הוצאות בסך 5,000 ₪. הסוגיות המרכזיות בתיק היו האם נגרם נזק לדירות המערערים, ואם כן, האם נזק זה היה בטווח הסביר ולא יהיה זה צודק לשלם פיצויים, כאמור בסעיף 200 לחוק התכנון והבניה. בעניין הראשון מינתה הוועדה שמאי מייעץ להערכת הנזק הנטען לנכסי המערערים עקב קלקול הנוף, זיהום האוויר והפחתת ההצללה. תפקידו של השמאי המייעץ היה גם לקבוע את גובה הדירות בהתאם למצב התכנוני הקודם והחדש, שהיה נושא מרכזי בסכסוך, ולמנות מומחה שיסייע לו. הוועדה הנחתה את השמאי המייעץ לבחון את הטענות לגבהים מוחלטים ואת השפעתן על הנזק הנטען ועל סמך ממצאיו לקבוע אילו דירות של המערערים היו גבוהות מהמצב התכנוני הקודם. השמאי המייעץ מצא כי חלק מהמערערים זכאים לפיצוי, בעוד שלאחרים לא נגרם נזק. בעניין השני קבעה הוועדה כי המשיבים לא הוכיחו כי הפגיעה הייתה בטווח הסביר, ואף לא הוכיחו כי לא יהיה זה צודק לשלם פיצויים. הוועדה ציינה כי אין די באינטרס הציבורי בתכנית כדי לגבור על הנזק שנגרם למערערים, במיוחד בהיותה תכנית ספציפית שפגעה בעיקר בנכסי המערערים. זאת ועוד, דחתה הוועדה את בקשת המשיבים לדחות את הערר נגדם, שהתבססה על כתב שיפוי שדרשה הוועדה המקומית, וקבעה כי המכתב מוסמך על פי דין ומחייב את היזם. הוועדה הורתה למשיבים לשלם את ההוצאות המפורטות למערערים המוצלחים, אשר הצליחו להוכיח כי נגרם נזק לרכושם שלא יעלה על הטווח הסביר.