ת"פ 18950-08-17

תקציר

בית המשפט החליט שלא לבטל את הרשעתו של הנאשם בשוחד, שכן היא אינה נופלת בגדר המקרים החריגים המצדיקים צעד כזה. חומרת העבירה, אף שהיא נלקחת בקלות ראש, אינה מצדיקה את ביטול ההרשעה, במיוחד בהתחשב באינטרס הציבורי. טענת הנתבע כי מקור פרנסתו ייפגע אם יורשע אינה מהותית דיה, שכן השופט סבור כי מדיניות החברה לא תביא לסיום החוזה של הנתבע, גם לאחר הרשעתו. לצורך קביעת העונש מפנה השופט לסעיפים 40ב עד 40יא לחוק העונשין, תוך הדגשת עקרון ההלימות, המחייב יחס בין חומרת העבירה לבין העונש. העונש ההולם על מעשה הנאשם, שהשופט מוצא כי הוא נמצא ברף התחתון של עבירת השוחד, נקבע לשלושה עד שישה חודשים, אותם ניתן לרצות כעבודות שירות. בהתחשב בהיעדר עבר פלילי של הנאשם, הודאתו וחרטתו, יחד עם הזמן שחלף מאז ביצוע העבירה, השופט מחליט למקם את העונש בקצה התחתון של הקשת, זהה לזה של נאשם 4. גזר הדין כולל שלושה חודשי עבודות שירות, שישה חודשי מאסר על תנאי וקנס משמעותי בסך 10,000 שקל, שישולם בתשלומים. כמו כן נדרש הנאשם להתייצב בלשכת נציב שירות הציבור ברמלה. גזר הדין ייכנס לתוקף באופן מיידי, וניתן להגיש ערעור תוך 45 יום.