בש"פ 5131/21

תקציר

נגד המערער הוגש כתב אישום המייחס לו ריבוי עבירות מין בבן משפחה קטין. המשיב ביקש את מעצרו, ובא כוח המערער הסכים לכך, וביקש במקום זאת תסקיר על נסיבות המערער. הדו"ח פירט את בעיותיו הנפשיות של המערער ואת היעדר עברו הפלילי, והמליץ על תסקיר משלים על השתלבותו בתוכנית טיפול בעברייני מין. בית המשפט המחוזי הורה על מעצרו של המערער עד תום ההליכים, מתוך סבר כי המקרה אינו נופל לקטגוריה החריגה המצדיקה את שחרורו לתוכנית טיפולית. המערערת ערערה על החלטה זו, אך הערעור נדחה. בית המשפט קבע כי ככלל, שאלת השיקום צריכה להידון במשפט העיקרי, והמקרה הנוכחי אינו מצדיק יחס מיוחד. אופיו הלא נעול של המוסד הטיפולי המוצע, יחד עם מסוכנותו של המערער לחברה – כפי שעולה מכתב האישום ותסקיר המבחן – הביאו לכך ששחרורו למוסד לא יפחית במידה מספקת את הסיכון הנשקף ממנו. מכיוון שהמשפט העיקרי לא צפוי להימשך זמן רב, החליט בית המשפט שלא להקדים את שאלת השיקום לעומת הענישה בשלב המעצר.