צ"ו 58713-08-22

תקציר

החלטת המשיב לדחות את בקשת המבקש להעברת מקום עבודה התקבלה בגבולות סמכותו המנהלית והייתה סבירה. נמצא כי המשיב, משרד החינוך, לא פעל בחוסר תום לב, לא הפלה או התנכל למבקש. נוהל המעבר והשיבוץ בבתי ספר ערביים, אף שנבחן בפסיקה קודמת, נמצא סביר ויושם כראוי במקרה זה. יתר על כן, טענותיה של המבקשת כי קיבלה הצעת עבודה אחת בלבד הופרכו על ידי הודאתה שלה עצמה בחקירות, שם הודתה כי קיבלה הצעות מרובות. היא גם לא פעלה באופן אקטיבי לבירור מעמדה של בקשתה למשרה בבית ספר מסוים. המבקשת לא עמדה בקריטריונים להעברה חריגה בשל מצבה הרפואי, שכן מחלתה לא דרשה טיפול אינטנסיבי, רציף או תכוף בקרבת מקום מגוריה. חששותיה מתוצאות הבדיקה של הוועדה הרפואית נמצאו מובנים, אך בית המשפט ציין כי ממצאי הוועדה ייושמו רק משנת הלימודים הבאה ואילך, מה שהופך את הנוהל הזמני ללא רלוונטי. גם בקשתה של המבקשת לקבל פרטים על שיטת הניקוד בה השתמש המשיב הייתה מיותרת, שכן המידע כבר נמסר לה. ככלל, בית המשפט לא מצא נסיבות חריגות המצדיקות התערבות בהחלטת המשיב ועל כן דחה את הבקשה לסעד ביניים. עם זאת, המבקשת הייתה רשאית לתקן את כתב תביעתה כך שיכלול נימוקים נוספים הקשורים לשיטת הניקוד והפליה. ההחלטה התקבלה מבלי לפגוע בהליך העיקרי או בתוצאותיו האפשריות.