בע"ח 2130-08-17

תקציר

המבקש, שהואשם לפי סעיף 64א(ב) לפקודת התעבורה בהפקרה לאחר פציעה בנסיבות מחמירות, ביקש לעיין ברשימת המקרים שהוגש נגדם כתב אישום בשנים 2013-2017 בגין אי מתן סיוע בתאונות דרכים, כדי לתמוך בטענתו לאכיפה בררנית. המשיב טען כי הבקשה הוגשה באיחור ניכר, כי המבקש לא הביא ראיות מספיקות לתמיכה בתביעתו, וכי נסיבות מקרה זה שונות מאלה אליהן התייחס המבקש. השופט הסכים כי הבקשה הוגשה באיחור, אולי מסיבות טקטיות, וציין כי הטענה, אם אכן הייתה קיימת, הייתה מועלית בשלב מוקדם יותר של ההליך. באשר לחומר הראיות, קבע השופט כי על המבקש לספק תשתית מספקת לטענתו לאכיפה בררנית, כפי שעשה במידה מסוימת, אם כי המקרים אליהם התייחס אינם דומים לחלוטין למקרה הנוכחי. בסוגיית היקף החומר המבוקש, קבעה השופטת כי עליה להתאים לכמות החומר הנדרשת להוכחת טענת המבקש, ונוכח השיהוי בבקשה והמשאבים הנדרשים למימושה, יעביר המשיב למבקש את כתבי האישום הרלוונטיים לשנת 2016 בלבד. השופט הדגיש כי אין מדובר במקרה קלאסי של אכיפה בררנית, אלא במקרה הנוגע לבחירת כתב האישום, שלא יוביל לביטול כתב האישום, וקבע כי דיון ההוכחות יימשך כמתוכנן.