ת"א 39740-01-21

תקציר

בית המשפט מצא כי הבנק לא הצדיק את סירובו לספק שירותים בנקאיים לתובע באופן סביר. הבנק טען כי היה לו יסוד סביר לחשוד בפעילות בלתי חוקית בהתבסס על שלושה טעמים: ראשית, החקירה הפלילית נגד התובעת ובן זוגה; שנית, פעילות חריגה בחשבונותיו של התובע בחו"ל; ושלישית, אי התאמה בין מטרת החשבון לבין הפעילות בפועל. באשר לטעם הראשון, בית המשפט מצא כי פעולות הבנק הושפעו מהחקירה הפלילית, אך נגד התובע לא הוגש כתב אישום, והבנק לא הביא ראיות קונקרטיות הקושרות את החשבון לפעילות בלתי חוקית. גם טענות הבנק לגבי הסיבה השנייה - פעילות חריגה בחו"ל - לא היו משכנעות, שכן הן לא נתמכו בשום ראיה. זאת ועוד, באשר לטעם השלישי, מצא בית המשפט כי התנהגותו של התובע מוטלת בספק, אך הבנק לא הוכיח די הצורך כי הפעילות בחשבון אינה עולה בקנה אחד עם תכליתו. על הבנק הייתה מוטלת החובה לנהוג בהגינות ולתת ללקוח הזדמנות להסביר את החשדות. מאחר שהבנק לא הוכיח סירוב סביר מכל שלושת הסיבות, פסק הדין הורה לבנק להסיר את ההקפאה על חשבונו של התובע ולאפשר את המשכו כחשבון פרטי פעיל לפעילותו האישית של התובע. התובע היה מוגבל מלהשתמש בחשבון לכל עסק הנוגע לסחר סוסים או לחוות הסוסים. לפני כל עסקה הקשורה לסוס, על התובע ליידע את הבנק ולספק תיעוד. עוד נקבע בפסק הדין כי לא יינתן צו להוצאות, שכן גם התנהלותה של התובעת הייתה בלתי תקינה וקיים ספק לגבי טענותיה. החלטה זו התקבלה ביום 20.6.2021 והמזכירות נדרשה להעביר אותה לשני הצדדים.