רע"פ 6115/03

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית ערעור על פסק דין של בית משפט השלום בירושלים. המערער הורשע בתקיפה בנסיבות מחמירות והיזק לרכוש בזדון, בגין אירוע בו נגרם נזק לרכבו של המתלונן והמתלונן הוכה פיזית. בית משפט השלום הרשיע את המערער וגזר עליו שמונה חודשי מאסר בפועל, ארבעה חודשי עבודות שירות והיתר על תנאי, וכן הורה למתלונן על פיצוי בסך 1,500 ₪. הערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים ערער הן על ההרשעה והן על חומרת העונש, אך לא צלח, מה שהוביל לבקשת רשות הערעור הנוכחית לערכאה גבוהה יותר. הבקשה, המבקשת להמשיך ולערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, נתקלת במשוכות משפטיות משמעותיות. הבקשה למעשה מערערת על הממצאים העובדתיים של הערכאות הנמוכות, שאינן מהוות עילה מספקת לרשות ערעור במקרים של ערכאה שלישית. העיקרון הכללי הוא כי רשות ערעור כזו ניתנת רק בנסיבות חריגות, שבהן עולות שאלות בעלות משמעות משפטית החורגות מהאינטרסים המיידיים של הצדדים המעורבים. יתר על כן, גם חומרת העונש אינה טיעון משכנע דיו, שכן בדרך כלל אין זו הצדקה למתן רשות ערעור. מאחר שהטענות המובאות אינן נופלות לקטגוריה הצרה של מקרים חריגים, בקשת רשות הערעור נדחית ללא צורך בתגובה. החלטה זו התקבלה בהתחשב בעובדות ובעקרונות המשפטיים המקובלים.