הפ"ב 37881-10-11

תקציר

פסק הדין נסוב סביב שתי בקשות הנוגעות לפסק בוררות שניתן על ידי בית דין צדק, שטר בוררות חתום על ידי שני הצדדים וסכסוך כספי בין ראובן אלסטון ליוסף מויאל. פסק הבוררות, שחייב את אלסטון לשלם למויאל, מבוקש להיות מאושר על ידי מויאל ומבוטל על ידי אלסטון. אלסטון טוען כי הליך הבוררות היה פגום ופגע בזכויותיו, שכן הוא לא היה מיוצג כראוי ונשמעו עדויות מכריעות בהיעדרם של שני הצדדים. מנגד, מויאל טוען כי יש לכבד את החלטת הבוררים, שכן הם פעלו במסגרת זכויותיהם כמפורט בשטר הבוררות. השאלה המרכזית היא האם הימנעותם של הבוררים מליידע את הצדדים על העדויות, שהשפיעה באופן משמעותי על פסק הבוררות, מהווה פגיעה בצדק הטבעי ומצדיקה את ביטול הפסק. לאחר בחינת הטענות, בית המשפט מסכים עם אלסטון ופוסק לטובתו. השופט, אריאל ואגו, מדגיש כי התנהלות הבוררים, לרבות שמיעת עדויות מכריעות בהיעדרם של הצדדים ללא הסכמתם או ידיעתם, מהווה פגיעה מהותית בזכויותיה של אלסטון. ואגו מדגיש כי הזכות לשימוע הוגן ונוכחות צדדים בדיונים הן חובות בסיסיות שלא ניתן לוותר עליהן כלאחר יד. השופט דוחה גם את טענתו של מויאל כי סמכות הבוררים כפי שהותוותה בשטר הבוררות מתירה פעולה כזו, שכן שטר הבוררות מסמיך אותם לפעול רק "במידת הצורך", וצורך זה לא קם. זאת ועוד, אין עוררין על השפעתן של עדויות אלה על החלטת הבוררים, דבר המצדיק את ביטול פסק הבוררות. לפיכך, ואגו דוחה את בקשתו של מויאל לאשר את פסק הבוררות ומקבל את בקשתה של אלסטון לבטלו. בנוסף, חויב מויאל לכסות את הוצאותיה המשפטיות של אלסטון, בסך 10,000 ש"ח. פסק הדין ניתן בהיעדר שני הצדדים ומהווה תזכורת חזקה לחשיבות הצדק הטבעי וההגינות הפרוצדורלית.