עת"מ 59073-02-20

תקציר

התיק נסוב סביב אי התאמה בין השטח הרשום של נכס בבעלות העותר, מר עבד אלקאדר שלגם, לבין שטחו בפועל. עיריית תל אביב-יפו (המשיבה) ערכה ביקורת בשנת 2019 וגילתה ברשומותיה הבדל משמעותי בשטח הנכס בפועל לעומת השטח הרשום. בעקבות זאת החליטה העירייה להטיל רטרואקטיבית ארנונה על שלגם, משנת 2012, בהתאם לשטח בפועל. שלגם עתר לבית המשפט וערער על זכותה של העירייה למיסוי רטרואקטיבי. בית המשפט הכיר בסמכותה של העירייה בנסיבות חריגות, אך הדגיש את הצורך בשיקול דעת ומידתיות. בית המשפט מצא את שלגם אשם בכך שלא הודיע לעירייה על השטח בפועל, ובכך הצדיק מיסוי רטרואקטיבי. עם זאת, בית המשפט גם הטיל על העירייה את האחריות לחוסר המעש שלה ולכישלון לבדוק את הנכס קודם לכן. כתוצאה מכך, קיבל בית המשפט את העתירה באופן חלקי, צמצם את התקופה הרטרואקטיבית לארבע שנים ממועד ההחלטה במקום שבע השנים המבוקשות, והמליץ לעירייה לשפר את הליכי קבלת ההחלטות העתידיים. פסק הדין איזן בין האינטרסים של שני הצדדים והדגיש את חשיבותם של שיקול הדעת המינהלי והצדק.