ת"א 25835-03-16

תקציר

המחלוקת העיקרית במקרה זה נסובה סביב האחוז שיש לנכות משווי הקרקע מדי שנה לצורך קביעת הפיצוי המגיע לתובע בעקבות הפקעה. התובעת דורשת מבית המשפט לאמץ את חוות דעתו של המומחה שמונה על ידי בית המשפט, שהציע ניכוי שנתי של 6%, בעוד הנתבע טוען לשיעור נמוך יותר. בית המשפט מצדד בתובע, מוצא את חוות דעתו של המומחה סבירה, הגיונית ועולה בקנה אחד עם פסיקה קודמת, ולכן מאמץ אותה. כמו כן, בית המשפט קובע כי התובעת אינה זכאית לפיצוי בגין דונם המגורים הראשון בחלקה 16, שכן יתרת השטח לאחר ההפקעה גדולה מ-1,000 מ"ר, ומאפשרת בנייה למגורים. באשר לחלקה 5, בית המשפט קובע כי התובע לא הביא ראיות מספיקות להוכחת תפיסת החזקה על ידי הנתבע לפני ההודעה שפורסמה, ולכן הפיצוי בגין חלקה זו מתחיל ממועד ההודעה. בית המשפט מתווה גם את זכותו של התובע להוצאות נלוות, לרבות שמאי ושכר טרחת עורך דין, וקובע את הסכום הכולל על 94,000 ₪ עבור שכר טרחת עורך דין, ו-40,000 ₪ בתוספת מע"מ עבור שכר טרחת השמאי, שניהם בכפוף להוכחת תשלום בפועל. לבסוף, בית המשפט מורה לנתבע לשלם לתובע את הפיצוי המחושב, כולל מע"מ כנגד חשבונית, בתוך 30 יום, או לעמוד בפני חיובי הצמדה וריבית נוספים.