ת"פ 3263-09-20

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את בקשת הנאשם לבטל את כתב האישום בעילה של הגנה מן הצדק, כאמור בסעיף 149(10) לתקשי"ר. הנאשם לא צלח את המשוכה הראשונה בקביעת פגם בהתנהלות התביעה. הפגמים הנטענים הנוגעים להסדרי תשלום, שלילת פטור ממס ותיקון כתב האישום מבלי לחקור את הנאשם לא נחשבו לפגמים משמעותיים על ידי בית המשפט. רק האחרון נחשב לפגם, אך הוא תוקן באמצעות תיקון לכתב האישום שעליו הסכימו שני הצדדים. בית המשפט הדגיש כי ביטול כתב אישום הוא צעד קיצוני השמור למקרים חריגים ביותר, והמקרה הנוכחי אינו מצדיק פעולה כזו. תחת זאת, תיקון כתב האישום נתפס כסעד הולם. יתר על כן, בית המשפט הדגיש את האינטרס הציבורי בהעמדה לדין בעבירות פיסקליות, במיוחד אלה הנוגעות לאמון ולתנודתיות הפוטנציאלית של עבירות כאלה. בהתחשב בחומרת העבירות בהן הודה הנאשם – שבע עבירות על חוק מע"מ – הגיע בית המשפט למסקנה כי ביטול כתב האישום אינו ראוי. לפיכך, הבקשה לסילוק על הסף בעילה של הגנה מן הצדק נדחתה, וההרשעה עומדת בעינה. ההחלטה בבקשה לביטול ההרשעה תידון במהלך גזר הדין, שנקבע ל-30.11.21.