תפ"ח 39446-06-17

תקציר

גזר דין זה נובע מתיק רצח אכזרי, בו הואשמו שלושה נאשמים, שני אחים ובנו של האח הראשון, ברצח בכוונה תחילה, חטיפה והשמדת ראיות. הקורבן הייתה בתו של אחיהם המנוח של שני הנאשמים הראשונים. בליל 3.5.2017 חטפו הנאשמים לכאורה את המתלוננת, מתוך אמונה שהיא מקיימת קשר עם גברים, ולקחו אותה לביתו של נאשם 1, הממוקם בסמוך לצומת גוראל. נאשמים 1 ו-2 מואשמים כי הובילו את הקורבן לרציחתה, בעוד נאשם 3 נהג ברכב. בכתב האישום נטען כי נאשם 1 הרג את המתלוננת בכך שסובב את ראשה בכוח. לאחר מכן שרפו הנאשמים את גופתו וחפציו של הקורבן כדי להשמיד ראיות וקברו את השרידים. התביעה הציגה את ראיותיה, ונאשם 1 כמעט סיים את חקירתו העיקרית עם הגשת רשימת עדי ההגנה, לרבות הנאשמים. לאחר מכן ביקשה התביעה להפריד בין המשפטים, שכן חלק מהנאשמים ביקשו להעיד ואחרים לא. בית המשפט נעתר לבקשה, והפריד בין המשפטים כדי להבטיח את זכותו של כל נאשם למשפט הוגן ולמנוע ממכשולים פרוצדורליים להשפיע על חקר האמת. שאלת המפתח הייתה באיזה שלב יתחילו המשפטים המופרדים. בית המשפט החליט כי במקרה חריג זה, המשפט יחזור לשלב שקדם להכרזת התביעה כי "אלה העדים שלי". החלטה זו התקבלה כדי להבטיח שהנאשמים יוכלו להעיד כעדי תביעה זה במשפטו של זה ולהסיר כל מכשול בדרך לגילוי האמת. השופטים, השופט נתן זלוצובר, השופט שלמה פרידלנדר והשופטת דינה כהן, הדגישו את חשיבות האיזון בין הצדק הפרוצדורלי לבין הצורך לברר את העובדות, שמטרתן בסופו של דבר להגיע לחקר האמת ולהשגת משפט הוגן.