פש"ר 42116-12-17

תקציר

מטרתם העיקרית של הליכי פשיטת רגל היא לרכז את נכסיו של החייב ולחלקם באופן שווה בין הנושים, תוך שמירה על זכויותיו של החייב ומתן פטור מחובותיו, שיאפשר לו התחלה חדשה. הדבר נכון במיוחד אם חובותיו של החייב לא נוצרו בחוסר תום לב. חובות מזונות מטופלים באופן שונה בפשיטת רגל, שכן על בית המשפט לאזן בין האינטרסים של הנושים, הזכאי למזונות והחייב. בית המשפט רשאי להפריש מזונות מנכסיו או מהכנסתו של החייב כדי להבטיח את מילוי צרכיהם החיוניים של הזכאים. סכום זה נחשב לתשלום על פי פסק הדין ומתבסס על הכנסות שני ההורים. חובת תשלום המזונות המוקצבים נמשכת לאורך כל הליכי פשיטת הרגל. בעוד שחובות מזונות העבר ניתנים לתביעה, ואינם פטורים מפשיטת רגל, לבית המשפט שיקול דעת לפטור את החייב מחובות אלה בנסיבות חריגות. בית המשפט קבע כי יש לראות בתשלום סכום המזונות המוקצה זהה לתשלום סכום המזונות שהורה בית המשפט, ובכך למנוע גביית הפרש כלשהו לאחר סיום הליכי פשיטת הרגל, דבר המתיישב עם התכלית השיקומית של דיני פשיטת הרגל. זה מאפשר לחייב התחלה חדשה ללא נטל כלכלי.