ע"ע 570/07

תקציר

בפסק הדין בעניין סכסוך העבודה בין מר טיברמן למקורות, הכיר בית הדין ביחסי עובד-מעביד בין השנים 1971-1980, ודחה את ערעורה של מקורות על קביעה זו. בית הדין הגיע למסקנה כי מר טיברמן היה שכיר בתקופה זו למרות שבתחילה התייחסו אליו כאל עצמאי. טענותיה של מקורות בדבר שיהוי בהגשת התביעה נדחו, תוך התייחסות לפסקי דין קודמים המדגישים את אופיין השגרתי של תביעות מסוג זה בבתי הדין לעבודה. בפסק הדין צוין כי המסגרות המשפטיות של מקורות וחברת הבת שלה בתקופה זו היו בלתי מובחנות מבחינה מבנית, מה שחיזק את רציפות התעסוקה. באשר לזכאויות כספיות, נפסקו למר טיברמן פיצויי פיטורים ומענק יובל, שכן הכרתו כעובד מזכה אותו בהטבות אלה. בית המשפט התייחס לטענתה של מקורות לעשיית עושר ולא במשפט, וטען כי התשלומים ששולמו למר טיברמן גבוהים יתר על המידה וניתנים להשבה פוטנציאלית. עם זאת, דעת הרוב פסקה נגד השבת רכוש, תוך שהיא מצטטת עקרונות של דיני עבודה שמטרתם למנוע ממעסיקים לעקוף זכויות עובדים על ידי העסקת עובדים כקבלנים. מנגד, דעת המיעוט דגלה בהשבה חלקית של 50 אלף שקל למקורות, אך זו לא אושרה. בסופו של דבר, החלטת בית הדין היטיבה עם מר טיברמן, דחתה את טענותיה של מקורות לקיזוז תשלומים, ובכך הבטיחה כי זכויות ההעסקה התואמות את מעמד העובד נשמרות.