ת"א 41985-09-24

תקציר

בסדר גמור. להלן ניתוח משפטי של ההחלטה, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים, בהתבסס אך ורק על המידע שסופק: **ניתוח משפטי של החלטת בית המשפט בעניין ת"א 41985-09-24 יצחק אלמקיאס נ' דוד מילמן ייבוא שיווק והפצה בע"מ ואח'** **רקע עובדתי והתפתחות ההליך:** התובע, יצחק אלמקיאס, הגיש תביעת הפרת זכויות יוצרים נגד שתי נתבעות, "דוד מילמן ייבוא שיווק והפצה בע"מ" (להלן: "נתבעת 1") ו"אוניקס טכנולוגיות מתקדמות להדפסה בע"מ" (להלן: "נתבעת 2"). התביעה המקורית, אשר הוגשה על שני עמודים בלבד, טענה להפרה במשך תקופה ארוכה של זכויות יוצרים ביצירות ציוריות המוגנות בזכויות, שצויירו עבור התובע על ידי אמן ז"ל. ההפרות הנטענות כללו העתקה, עריכה, ייצור עותק מפר, יצירה נגזרת, הפרה עקיפה, החזקה, סחר והעמדה לרשות הציבור, וכן שיווק באמצעות דפי אינטרנט ורשתות חברתיות ללא רישיון. לאחר הגשת כתבי הגנה שכללו דרישה לסילוק על הסף, התקיים דיון קדם משפט. במהלך הדיון, התובע ביקש לתקן את כתב התביעה, ובהסכמת הנתבעות, הותר לו להגיש כתב תביעה מתוקן. כתב התביעה המתוקן, שהוגש ביום 10.4.25, הרחיב את היקף התביעה באופן משמעותי: צורפו ארבעה נתבעים נוספים, הועלה מספר היצירות הנטענות להפרה ל-14, והסכום הנתבע הוגדל מ-400,000 ₪ ל-930,000 ₪. **הסוגיה המשפטית המרכזית:** השאלה המרכזית שעמדה להכרעת בית המשפט הייתה האם יש לאשר את תיקון כתב התביעה בנוסחו המתוקן, אשר הרחיב באופן משמעותי את היקף התביעה, הן מבחינת מספר הנתבעים, הן מבחינת מספר היצירות הנטענות להפרה, והן מבחינת הסכום הנתבע. **עקרונות משפטיים רלוונטיים:** 1. **סמכות בית המשפט לתיקון כתבי טענות:** תקנה 46 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, מקנה לבית המשפט סמכות רחבה לתקן כל עניין בכתב טענות, לצרף או למחוק בעלי דין, "לשם קיומו של הליך שיפוטי ראוי והוגן". בקביעת ההחלטה, על בית המשפט לשקול התנהלות הצדדים, שלב הדיון, והמטרה המבוקשת מהתיקון. 2. **מדיניות שיפוטית באשר לבקשות תיקון:** ככלל, בית המשפט נוקט במדיניות ליברלית בבקשות לתיקון כתבי טענות, מתוך איזון בין זכות התובע לתיקון לבין האינטרס של הצד שכנגד והאינטרס הציבורי בניהול הליך משפטי יעיל, מהיר והוגן. עם זאת, תקנות סדר הדין האזרחי החדשות מדגישות את הצורך ב"קיומו של דיון משפטי, צודק, מהיר ויעיל", ולכן "תהיה ידו של בית המשפט קפוצה יותר כשמדובר בבקשות לתיקון כתבי טענות" (כפי שצוטט מהפסיקה). 3. **הוספת עילות חדשות והרחבת חזית:** פסיקה ענפה קובעת כי בית המשפט ייטה שלא להתיר תיקון כתב טענות אם מטרתו היא הוספת עילה חדשה, הראיות להוכחתה שונות מאלו הנדרשות לעילה המקורית, או אם התיקון הופך את התביעה ל"תביעה אחרת" בשלב מאוחר של ההתדיינות. 4. **הגבלת היקף התיקון:** הסכמה לתיקון כתב תביעה, כפי שניתנה במקרה זה, מתייחסת לתיקון במסגרת ההסכמה ובהתאם להבנות שהושגו. חריגה מהיקף התיקון המוסכם עשויה להוביל לדחיית התיקון. **ניתוח החלטת בית המשפט:** בית המשפט, השופטת מירב קנזי-נאמן, **אינו מאשר** את תיקון כתב התביעה בהתאם לנוסח המתוקן שהוגש. **נימוקי בית המשפט לדחיית התיקון:** * **חריגה מהיקף התיקון המוסכם:** בית המשפט קובע כי כתב התביעה המתוקן חורג באופן משמעותי מהיקף התיקון אשר נדון והוסכם עליו במהלך הדיון. התיקון שנדון בדיון התמקד ב"הבהרה וביסוס של עילת התביעה שבכתב התביעה המקורי", וכן בהוספת "הגורמים הרלוונטיים" אשר התובע למד עליהם מכתב הגנתה של הנתבעת 1. * **צירוף נתבעים נוספים ללא הצדקה מספקת:** בית המשפט דוחה את צירוף ארבעת הנתבעים הנוספים. נקבע כי שמותיהם לא הועלו במהלך הדיון, וכי ההסברים שניתנו בהבהרת התובע אינם מספקים להצדקת צירופם, במיוחד בכל הנוגע לדוד מילמן ואלכסנדר מלצר. ביחס לנתבעים 5-6, אף אם הוזכרו בכתב ההגנה, אין בכך כדי להצדיק את צירופם והוספת עילות כנגדם במסגרת הליך זה, שכן הדבר עלול להביא לסרבול ולהארכת ההליך. * **חוסר התאמה בין הדיון לכתב התביעה המתוקן:** בית המשפט מפרט כי במהלך הדיון עלו סוגיות מהותיות לגבי טיב היצירה, מערכת ההסכמית, והוספת נתבעים נוספים (הצייר הלר ומר שלמה מילמן), אשר התבקשו על בסיס מידע מכתב ההגנה. אולם, כתב התביעה המתוקן שהוגש אינו כולל את מר שלמה מילמן והצייר הלר, אשר צוינו במפורש על ידי ב"כ התובע במהלך הדיון כגורמים שיש לשקול את הוספתם. * **הרחבת הדיון מעבר לנדרש:** בית המשפט סבור כי התיקון כפי שמבוקש, הכולל צירוף נתבעים נוספים והוספת טענות להפרות יצירות נוספות, יביא להוספת מחלוקות חדשות, לסירבול ההליך ולהארכתו, בניגוד למטרת הדיון שנועדה להבהיר ולבסס את עילת התביעה המקורית. **החידוש המשפטי בהחלטה:** ההחלטה מדגישה את הגישה הזהירה והמרוסנת של בתי המשפט, תחת תקנות סדר הדין האזרחי החדשות, כאשר מוגשות בקשות לתיקון כתבי טענות אשר חורגות באופן משמעותי מהסכמות שהושגו או מהבנות שעלו בדיון. בית המשפט אינו רואה בבקשה לתיקון הזדמנות ל"מקצה שיפורים" גורף, אלא להבהרה וביסוס של עילת התביעה המקורית. * **הדגשת תום הלב וההתנהלות:** ההחלטה מתייחסת להתנהלות התובע, אשר ביקש לתקן את כתב התביעה בשלב מאוחר, אך לא כלל את כל הגורמים שהוזכרו בדיון, וכן הוסיף נתבעים נוספים ללא הצדקה מספקת. * **הבחנה בין הבהרה לבין הרחבה דרסטית:** בית המשפט מבחין בין תיקון שמטרתו להבהיר את העילות הקיימות ולהוסיף פרטים התומכים בהן (כמו פירוט היצירות שזכויותיהן הופרו על ידי הנתבעות המקוריות), לבין תיקון שמטרתו להרחיב באופן דרסטי את היקף התביעה, הוספת נתבעים וטענות חדשות. **החלטה של בית המשפט לגבי ההמשך:** * **אישור תיקון מצומצם:** בית המשפט **מאשר** את התיקון באופן מצומצם, שבו מפורטות היצירות שזכויות היוצרים בהן הופרו לטענת התובע על ידי הנתבעות המקוריות (יצירה אחת מיוחסת לנתבעת 1, ו-5 יצירות לנתבעת 2). * **הגשת כתב תביעה מתוקן חדש:** התובע יגיש עד ליום 22.6.25 נוסח חדש של כתב תביעה מתוקן, אשר יתבסס על הנוסח המתוקן הקודם, אך **מבלי שייכללו בו נתבעים נוספים** מעבר לשתי הנתבעות המקוריות, **ומבלי שייכללו בו טענות להפרה של יצירות נוספות** מעבר לאלו המיוחסות לנתבעות בסעיפים 40 ו-44 בנוסח המתוקן הקודם. * **חיוב בהוצאות:** תיקון כתב התביעה מותנה בתשלום הוצאות בסך 5,000 ₪ **לכל אחת מהנתבעות**, בהתחשב בחוסר היקף התיקון בכתב התביעה המקורי, בהיקף התיקון המבוקש, ובהתייחסות הנתבעות לנוסח כתב התביעה המתוקן. **סיכום:** החלטה זו מדגימה את המגמה של בית המשפט לנהוג במשנה זהירות רבה יותר בבקשות לתיקון כתבי טענות, תחת תקנות סדר הדין האזרחי החדשות. בית המשפט שם דגש על ההבנות שהושגו בדיון, מניעת סרבול ההליכים, וניהול התדיינות יעילה והוגנת. הרחבה משמעותית של היקף התביעה, הן מבחינת בעלי הדין והן מבחינת היקף הטענות, ללא הצדקה מספקת ובחריגה מהסכמות, תוביל לדחיית הבקשה לתיקון.