ת"א 866/01

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את התביעה לפסק דין הצהרתי שביקש התובע, שביקש להעביר את הקרקע שבבעלות אביו על שמו. מקרקעי האב הוקנו לאפוטרופוס כתוצאה מהיעדרותו, ולכן ייפוי הכוח שנתן לבנו בשנת 1982, אשר הסמיך אותו לנהל ולמכור את הקרקע, לא העביר את זכות הבעלות לתובע. יתר על כן, התביעה לפסק דין הצהרתי הייתה צריכה להיות מוגשת בשם האב ולא בשם הבן. טענת התובע כי מעברו של אביו ללבנון נעשה ביוזמת המדינה לא נתמכה והיעדרותו של האב, יחד עם זו של סבו, התבססה כבר בשנות ה-50 של המאה הקודמת כאשר האם והסבתא הגישו בקשה למענקים. האפוטרופוס רכש את הזכויות במקרקעין כאשר הסב והאב הפכו לנפקדים, וביקור קצר של האב בישראל בשנת 1982 לא שינה זאת. השופטת דחתה גם את בקשותיו החלופיות של התובע וסברה כי התביעה לסעד מן היושר אינה קבילה, שכן התובע ידע על זכויות המשמורת במשך עשרות שנים והגיש את התביעה רק בשנת 2001. מהטעמים הנ"ל, לצד השיהוי המיותר בהגשת התביעה, החליטה השופטת לדחות את התביעה והורתה לתובע לשלם לכל אחד מהנתבעים הוצאות משפט בסך 3,000 ₪.