בש"פ 4977/99

תקציר

עניינה של ההחלטה נשוא הערעור באישור מעצרו של המערער עד תום ההליכים. המערער הואשם בפריצה לדירה ובגניבה ממנה. הוא הודה באשמה בבית המשפט המחוזי. החלטת הערכאה הנמוכה יותר להאריך את מעצרו של המערער התבססה על קיומן של ראיות לכאורה ועל הסכנה לציבור אם ישוחרר, נוכח עברו הפלילי ונסיבות העבירה הנוכחית. למערער 25 הרשעות קודמות בעבירות רכוש, חלקן בוצעו בעת שהיה ברישיון או שהוטל עליו מאסר על תנאי. הוא נתפס במעשה פריצה, מה שתומך בתפיסה שהוא מהווה סכנה לציבור. ההגנה הציעה מעצר בית כחלופה למעצר, אך השופט דחה רעיון זה, וסבר כי אין זה סביר לצפות מאדם לפקח על המערער 24 שעות ביממה. לא ניתן היה לבסס אמון במערער, ומשכך לא נמצאה חלופה ראויה למעצרו. אשר על כן, הערעור נדחה, והחלטת הערכאה הנמוכה יותר להאריך את מעצרו של המערער מתקבלת.