ע"א 11066/07

תקציר

פסק הדין מתייחס לערעור על פסק דין קודם שהורה למבטחת רכב לפצות את לקוחותיה בקצבת נכות כללית לגב' מימי טויזר, שנפצעה בתאונת דרכים בשנת 1996. התביעה הוגשה על ידי חברת הפנסיה, המשיבה, כנגד המבטחת, המערערת, לביסוס חבותה של המערערת להפריש לתשלומים אלה כפי שהוסכם בחוזה קודם. המחלוקת המרכזית נגעה לשאלה האם נכויותיה של גב' טויזר קשורות סיבתית לתאונה. בית המשפט המחוזי קיבל את טענת המשיב וקבע כי הנכות הזמנית והקבועה שנגרמה לגב' טויזר אכן נגרמה כתוצאה מהתאונה. בערעור בחן בית המשפט את הראיות שהוצגו בערכאה הנמוכה יותר, לרבות קביעותיהן של ועדות רפואיות שונות, והסכים כי זכותה של גב' טויזר לקצבת נכות מלאה מוצדקת. נמצא כי הנכות הצמיתה הקשורה לתאונה מספיקה כדי לזכות אותה בקצבה זו, ומחלת הריאה שנקבעה בשנת 2002 לא שללה זכאות זו. כמו כן, בית המשפט חישב את שיעור הנכות הצמיתה המשולב עקב התאונה ומצא כי די בכך כדי להעניק לגב' טויזר קצבת נכות כללית. בנוסף, בית המשפט הבחין בין המקרה הנוכחי לבין פסק דין קודם, פרלה עמר, שהמערערת השתמשה בו, בנימוק שמחלת הריאות של גב' טויזר לא גרמה לנכותה, אלא רק אישרה את התשתית הרפואית הרחבה הקיימת לה. לפיכך נדחה הערעור, והמערער חויב לשאת בהוצאות המשפט של המשיב. פסק הדין ניתן ללא עדות בעל פה, על בסיס הסכם בין הצדדים, והתמקד אך ורק בראיות הכתובות שהוגשו.