בש"פ 5051/22
החלטה עליון
תקציר
כתב אישום הוגש נגד אדם (המבקש) בגין פריצה וגניבה, לצד אדם נוסף, שפרץ לכאורה לדירה בתל אביב. בית משפט השלום הורה על מעצר הבית של המבקש בתנאים מגבילים, בהתחשב בראיות נגדו, לרבות הסחורה הגנובה שנמצאה ברשותו והתנהלותו לאחר מעצרו. משלא נחת דעתו, ערער המבקש לבית המשפט המחוזי בטענה לביטול התנאים המגבילים, אך הערעור נדחה, כאשר בית המשפט נימק את החלטת בית משפט השלום. לאחר מכן הגיש המבקש בקשת רשות ערעור לערכאה גבוהה יותר, בטענה כי ההחלטה מעוררת שאלה עקרונית בדבר ייחוס מסוכנות אך ורק על סמך עבירת הרכוש שבוצעה. עם זאת, הבקשה נדחתה, שכן בתיק לא הוצגו נסיבות חריגות או שאלות עקרוניות או ציבוריות המצדיקות ערעור נוסף. בית המשפט סבר כי עבירות רכוש עלולות להוות סיכון אישי וציבורי, ובמקרה זה, החלטת בית משפט השלום להטיל מעצר בית מהווה מענה מאוזן למסוכנותו של המבקש. משכך, נדחתה בקשת רשות הערעור, תוך אישור החלטות הערכאות הנמוכות יותר.
בש"פ 5051/22 פאול פסקר נ' מדינת ישראל, עליון (27.7.2022)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.