ת"א 7471/05

תקציר

התובעים טענו לרשלנות רפואית מצד הנתבעים בקשר עם לידת התובעת השנייה, שגרמה לשיתוק ולפיגור שכלי של ארב. הנתבעים הואשמו בכך שלא יידעו את התובע על האפשרות לניתוח קיסרי, דבר שהוביל לטענת התובעים לנזקים שניתן היה להימנע מהם. הסוגיה העיקרית שעמדה בפני בית המשפט הייתה האם חלה על הנתבעים חובה ליידע את התובעת בדבר אפשרויות הלידה השונות ויתרונותיהן וחסרונותיהן, ואם כן, האם הפרת חובה זו על ידי הנתבעים גרמה לנזקיה של התובעת. בית המשפט מצא כי בעוד שלנתבעת 4 הייתה חובה למסור לתובעת מידע מספיק כדי לקבל החלטה מושכלת לגבי שיטת הלידה שלה, חובה זו לא חלה על הנתבעת 2, שכן התובעת טרם הגיעה לשלב הלידה במהלך הטיפול בה על ידי נתבעת זו. באשר לסיבתיות, קבע בית המשפט כי התובעת לא הוכיחה כי הייתה בוחרת בניתוח קיסרי לו נודע לה על האפשרות, וכי הנזק שנגרם לה היה נמנע בניתוח קיסרי. כמו כן, בית המשפט מצא כי אין קשר סיבתי בין אירועי הלידה לבין נזקי התובעת. חוות הדעת הרפואיות שהציגו הנתבעים, שהתבססו על קונצנזוס רפואי עולמי, הועדפו על פני ראיות התובעים. לגופו של עניין, קיבל בית המשפט את עמדת הנתבעים כי התובעת לא סבלה מהתנאים הדרושים לביסוס קשר סיבתי בין פגיעותיה לבין אירועי הלידה, דהיינו, חמצת מטבולית קשה, אנצפלופתיה מוקדמת קשה או בינונית ושיתוק מוחין. עם זאת, בית המשפט מצא הפרה של סעיף 13 לחוק זכויות החולה מצד הנתבעת 4, המזכה את התובעת בפיצוי בגין הפגיעה בכבודה. בית המשפט פסק לתובע פיצויים בסך 40,000 ₪, בנוסף לכך שדחה את התביעה כנגד הנתבעים 1 ו-2 במלואה והורה לתובעים לשלם לנתבעים אלה 15,000 ₪ שכר טרחת עורך דין, בצירוף מע"מ. כל צד חויב לשאת בהוצאות המשפט שלו, למעט התובעים, שחויבו לשלם את אגרת בית המשפט החלה בבית המשפט המחוזי.