עמ"ש 45358-06-20

תקציר

פסק הדין מקבל את ערעורו של א' ודוחה את ערעורו של צ'. הזכויות במשק, שהיה בעבר בבעלותו של א' ונרשם על שמם, הובטחו לצ' על ידם בעל פה. עם זאת, מאחר שהחוק הישראלי מחייב שעסקאות נדל"ן יהיו בכתב, ואין מסמך תקף בכתב המפרט את תנאי העברת המשק, ההבטחה שבעל פה אינה תקפה. המסמכים שהציגה צ' כראיה אינם מקיימים את דרישת הכתב ואין בהם די כדי לעגן חובה כלשהי כלפיה. יתר על כן, הנסיבות אינן מצדיקות את הפיכת הרישיון לבלתי חוזר, במיוחד בהתחשב בכך שצ' לא ניהל כל פעילות כלכלית בחווה במשך שנים ויש לו מגורים אחרים. בכך מתהפך פסק דינו של בית משפט קמא, והתיק מוחזר לבית משפט קמא על מנת שיקבע את מתווה פינויה של צ' מהחווה ואת התנאים לפינויה, ללא צו להוצאות.