ת"פ 1615/95

תקציר

פסק הדין מתייחס לחברת יזמות נדל"ן ובעליה שהוגש נגדם כתב אישום בגין בניית 60 יחידות דיור, בניגוד לתב"ע שהתירה רק 48 יחידות. הנתבעים שילמו את האגרות הנדרשות והגישו בקשה להיתר בנייה ל-48 יח"ד, אשר אושר על ידי הרשות המקומית אך לא הונפק בשל פיקוח בירוקרטי. הנתבעים סברו באופן סביר כי ההיתר ניתן והחלו בבניית הפרויקט אשר נתמך על ידי כל הרשויות הרלוונטיות. במהלך הבנייה יזמו הנתבעים שינוי תב"ע כך שיאפשר 60 יח"ד אשר אושר גם על ידי הוועדות המקומיות והמחוזיות. עם זאת, התהליך הרשמי לא הושלם בשל עיכובים בלתי מוסברים. ההליכים הפליליים נגד הנתבעים, שהוגשו ארבע שנים לאחר סיום הבנייה, נועדו בראש ובראשונה לחייב אותם לסיים את הליך שינוי התכנית. בית המשפט מצא כי הנתבעים עשו מאמצים אמיתיים לקיים את החוק וכי הרשויות עודדו ואפשרו את הפרויקט. עוד צוין כי מטרת ההליך הפלילי לא הייתה לבקש את הריסת המבנה אלא להכשיר את הבנייה, דבר שניתן היה להשיג באמצעים מידתיים יותר, כגון הליכים אזרחיים. משכך, החליט בית המשפט להפעיל את שיקול דעתו ולבטל את כתב האישום בנימוק שהמשך ההליך הפלילי לא יהיה צודק, בהתחשב בנסיבות המקרה. השופט הדגיש כי למרות שטכנית בוצעה עבירה, התנהגות הרשויות ועקרון המידתיות מצדיקים החלטה חריגה זו. זאת ועוד, השופטת קבעה כי לא ניתן לדון בבקשת הנתבעים לפיצויים לפי סעיף 80 לחוק העונשין, שכן היא מוקדמת מדי ואינה מעוגנת כראוי בהוראות הרלוונטיות.