ת"א 1284/04

תקציר

התלויים ועיזבונו של המנוח הראל עופר ז"ל תבעו פיצויים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים בעקבות מותו בתאונת דרכים. עיקר המחלוקת הייתה באשר לגובה הפיצויים המגיעים לנתבעים, כלל חברה לביטוח בע"מ ואבנר חברה לביטוח נפגעי רכב בע"מ, מבטחי הרכב בו נהג עופר בעת התאונה. התובעים, אלמנתו של עופר ושתי בנותיו הקטינות, טענו כי כושר ההשתכרות של עופר גבוה משמעותית משכרו האחרון טרם התאונה, ולכן יש לחשב את הכנסתו הפוטנציאלית על בסיס שכרו הקודם, שהיה גבוה פי שלושה מהשכר הממוצע במשק. הנתבעים, לעומת זאת, עמדו על כך שיש לחשב את פוטנציאל ההשתכרות של עופר על בסיס הכנסותיו האחרונות, שהיו נמוכות בהרבה. בית הדין הסכים חלקית עם התובעים, וחילק את חיי העבודה של עופר לשתי תקופות: תקופה של שלוש שנים במשרה חלקית, שבמהלכן היה צפוי להשתכר נטו כ-5,000 שקל, ולאחר מכן חזרה לעבודה במשרה מלאה שבה ירוויח כ-18,500 שקל בחודש. בית המשפט פסק גם על הכנסותיה של האלמנה, וקבע כי הן עומדות על 11,900 שקל נטו לחודש לצורך חישוב הפסדי העבר, ועל 13,072 שקל בגין הפסדים עתידיים. בית המשפט פסק 47,461 ש"ח פיצויים לא ממוניים בגין כאב וסבל, ו-10,000 ש"ח הוצאות קבורה ואבל. בהתייחסה לתביעת התלויים, הכירה השופטת בפסיקה המתפתחת בנושא הערכת שווי שירותי הורים ובני זוג, ופסקה לתובעים 3,500 ₪ בחודש עבור שירותים ישירים, ו-3,500 ₪ נוספים עבור שירותים עקיפים עד להגיעם של הבת הצעירה לגיל 18. סכום זה הופחת בחצי לאחר תאריך זה עד סוף תוחלת החיים של עופר. סך הפיצויים שנפסקו לתובעים בגין תביעת התלויים עמד על 866,542 ₪. לאחר ניכוי קצבאות המוסד לביטוח לאומי בסך 845,275 ₪, הסכום הכולל שנפסק לתובעים היה 3,061,344 ₪, מתוכם 1,500,000 ₪ יושקעו לטובת הבנות הקטינות. כמו כן חויבו הנתבעים לשלם 13% מסכום זה בתוספת מע"מ שכר טרחת משפט, כאשר שני הסכומים יצברו ריבית עד שישולמו במלואם.