עת"מ 20183-12-22

תקציר

פסק הדין דוחה את העתירה כמיותרת, בעקבות מחלוקת על גילוי מידע לפי חוק חופש המידע. העותר ביקש לבטל את ההחלטה למסור מידע מסוים למבקשים, אך המידע נמסר זמן קצר לאחר הגשת העתירה, מה שהופך את הדיון לתיאורטי. בית המשפט קבע כי העתירה התיישנה, שכן הסעד המבוקש אינו רלוונטי עוד בשל העברת החומר, שנעשתה בתום לב. יתר על כן, פרסום פומבי מאוחר יותר של הרשות חשף את המידע באופן יזום, והפך את העתירה לאקדמית. בית המשפט נעדר סמכות להורות על החזרת מידע או אי שימוש בו לפי חוק חופש המידע, והעותר לא פנה לבקשות אלה. בנוסף, בקשת העותרת למתן פסק דין בדבר הפגמים הנטענים בהתנהלות הרשות נדחתה מטעמים פרוצדורליים, שכן העתירה לא תוקנה כך שתכלול אירועים אלה. השופט הדגיש את חלקו של העותר בהשתלשלות האירועים וציין כי שיחת טלפון בזמן הייתה יכולה למנוע את אי ההבנה. לבסוף, בהתחשב במכלול הנסיבות, החליט בית המשפט שלא לפסוק הוצאות למי מהצדדים. העתירה נדחתה ללא צו להוצאות.