ת"א 21017-09-21

תקציר

המבקשת, חברה שהנפיקה איגרות חוב, הגישה בקשה לחייב את המשיב, הנאמן בשתי סדרות של אגרות חוב אלה, בהוצאות הנוגעות לבקשה למתן הוראות שהמשיב הגיש ולאחר מכן משך אחריו. הבקשה נבעה ממחלוקות בין החברה למחזיקי האג"ח, שהובילו את האחרונים למנות נאמן חיצוני לתביעות. החברה טענה כי נגרמו לה הוצאות ניכרות בהיערכות לייצוג התיק ויש להשיבה למשיב. עם זאת, המשיב התנגד וטען כי אין כל ראיה לכך שההוצאות קשורות להליך, וכי הן מופרזות. בית המשפט הכיר בכלל לפיו יש לפסוק לבעלי דין זוכים את הוצאותיהם הסבירות. עם זאת, היא מצאה כי טענת החברה בעייתית, שכן היא לא הביאה ראיות לכך שההוצאות הוצאו במיוחד בגין הליך זה. כמו כן, ציין בית המשפט כי ההליך בוטל בשלב מוקדם, ובכך חסך לחברה הוצאות נוספות, וכי בקשת המשיב למתן הוראה אינה בלתי סבירה. בהתחשב בנסיבות אלה, קבע בית המשפט כי על המשיבה לשאת בהוצאות החברה, אך רק במידה מוגבלת, והורה למשיב, רזניק פז נבו נאמנויות בע"מ, לשלם לעורכי הדין של החברה, קבוצת אידו בע"מ, סך של 15,000 ₪.