ת"א 39337-10-25

תקציר

## ניתוח משפטי של פסק דין בנוגע לסילוק תביעה על הסף מחמת היעדר עילה **מבוא** פסק דין זה דן בבקשה לסילוק תובענה על הסף מחמת היעדר עילה. התביעה הוגשה על ידי אב (להלן: "התובע") נגד מתאמת הורית (להלן: "הנתבעת") בגין לטענתו הפרת חובות מקצועיות, רשלנות מקצועית והפרת חוזה. הנתבעת, מצידה, טוענת כי דין התביעה להידחות על הסף מחמת שורה של טענות, לרבות היעדר עילה, חסינות, מעשה בית דין, שימוש לרעה בהליכי משפט, והיעדר חוות דעת רפואית. בית המשפט נדרש להכריע האם, אף אם כל העובדות הנטענות בכתב התביעה יוכחו, עדיין אין עילה לתובע לסעד המבוקש. **רקע עובדתי** התובע, אזרח ארה"ב, התגרש מאשתו (להלן: "האם") וביחד יש להם בן משותף ("הקטין"). במסגרת הסכם הגירושין, התובע הסכים להעתיק את מגוריו של הקטין לישראל בתנאים מסוימים. התגלעו מחלוקות בין ההורים בנוגע לקטין, והוסכם על מינוי מתאם הורי בעל סמכויות הכרעה. הנתבעת מונתה לתפקיד זה בהסכמת הצדדים. לאורך הדרך, התובע העלה טענות רבות נגד הנתבעת, אשר נדונו בפני בית המשפט לענייני משפחה, חלקן נדחו. בסופו של דבר, בית המשפט העליון קבע כי יש להחזיר את הדיון לבית המשפט לענייני משפחה לצורך קביעת מעמד הנתבעת, ובסופו של יום נקבע כי תפקידה הסתיים. בינתיים, התובע הגיש את התובענה הנוכחית, בה הוא עותר לפיצוי כספי בסך של 265,217 ₪, בטענה כי הנתבעת לא פעלה כראוי בתפקידה, נתנה החלטות מוטות לטובת האם, דיררה אותו מיכולתו לקבל החלטות בנוגע לקטין, ולא יצרה עמו קשר ישיר. התובע טוען להפרת חובה חקוקה, רשלנות מקצועית והפרת חוזה. **הבקשה לסילוק על הסף** הנתבעת עותרת לסילוק התביעה על הסף, בטענה כי התובע משתמש לרעה בהליכי משפט, כי כל טענותיו נדונו ונדחו בבית המשפט לענייני משפחה, וכי היא נהנית מחסינות. לטענתה, היא פעלה כזרועו הארוכה של בית המשפט, וסמכויותיה אושרו על ידי הערכאות המשפטיות. היא גם טוענת להיעדר חוות דעת רפואית, וכי אין לבית משפט זה סמכות לדון בתביעה כזו. **דיון והכרעה** בית המשפט דן בשתי סוגיות עיקריות: אופי תפקידה של הנתבעת כמתאמת הורית בעלת סמכות הכרעה, ואמת המידה לחיובה בנזיקין על רקע תפקיד זה. **1. אופי תפקידה של הנתבעת:** * בית המשפט מציין כי מוסד התיאום ההורי, מכוח סעיף 19 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, נועד לסייע להורים הנמצאים בעימות מתמשך לקבל החלטות בענייני קטיניהם. * במקרים מסוימים, כאשר קיימת תקשורת לקויה והורים אינם מצליחים להגיע להסכמות, בית המשפט רשאי למנות מתאם הורי עם סמכויות הכרעה. * סמכות ההכרעה הניתנת למתאם ההורי צריכה להיות מוגדרת, מתוחמת וכפופה לביקורת שיפוטית. * השאיפה היא כי המתאם ההורי ינסה לגשר בין ההורים, אך במקרים של סכסוך עמוק, הכרעה במחלוקת עשויה להיות הדרך העדיפה. * הכרעות המתאמת ההורית נתונות לביקורת שיפוטית של בית המשפט, אשר מאשר אותן. התובע אכן הציג את טענותיו בפני בית המשפט לענייני משפחה, אשר בחן אותן. **2. אמת המידה לחיובה של הנתבעת בנזיקין:** * בית המשפט בוחן את מעמדה של הנתבעת לאור סעיף 8 לפקודת הנזיקין, המעניק חסינות כמעט מוחלטת לנושאי משרה שיפוטית, לרבות בוררים. * הפסיקה קובעת כי חסינות זו חלה גם על גורמים המבצעים "פעולות שיפוטיות" במסגרת "הליך דמוי שיפוטי". * בית המשפט קובע, על אף שאינו מכריע באופן נחרץ, כי הנתבעת, מתאמת הורית עם סמכויות הכרעה, דומה יותר למעמדו של מומחה מטעם בית המשפט מאשר למעמד של בורר. * בהיעדר חסינות מכוח סעיף 8, בית המשפט בוחן את אמת המידה שנקבעה בפסיקה להגשת תביעה נזיקית נגד מומחה מטעם בית המשפט, כפי שעולה מפסק דין בעניין מ.ע.ג.ן (רע"א 1992/15). על פי אמת מידה זו, על התובע להוכיח: * כי הליקוי הנטען מהווה רשלנות רבתי או ליקוי שנעשה ביודעין או בזדון. * כי התובע עשה כל שניתן למצות את זכויותיו ולתקן את הליקוי במסגרת ההליך המקורי שבו מונה המומחה. * בית המשפט קובע כי התביעה הנוכחית אינה עומדת באמת מידה זו. הטענות העיקריות של התובע נוגעות לאופן הפעלת שיקול דעתה של הנתבעת, תוכן החלטותיה והדרך בה ניהלה את ההליך. אין בכתב התביעה טענות שעניינן זדון, רשלנות חמורה, מרמה או חריגה מובהקת מסמכות. * בית המשפט מדגיש כי היה על התובע להעלות את טענותיו בפני בית המשפט לענייני משפחה, אשר בחן את החלטות הנתבעת ואישר אותן. הפניית התביעה הנוכחית כנגד הנתבעת מהווה "כפל מסלולים" שאינו מוצדק, ועלול לרוקן מתוכן את מנגנון הביקורת השיפוטית. * בנוסף, בית המשפט מציין כי טענת התובע בדבר הפרת חובה חקוקה אינה מבוססת, שכן לא פירט את החיקוק הספציפי שהופר. * גם טענת התובע בדבר הפרת חוזה אינה יכולה לעמוד, שכן גם במקרים של חוזה בוררות, הבורר נהנה מחסינות, למעט במקרים חריגים של מעילה באמון או זדון, אשר לא נטענו. **שיקולי מדיניות משפטית** בית המשפט מכיר בחשיבותם של שיקולי מדיניות משפטית. פתיחת פתח לתביעות נזיקיות נגד מתאמים הוריים עלולה ליצור "אפקט מצנן", להרתיע בעלי תפקיד ראויים מלשמש בתפקיד, ולפגוע בעצמאות התפקיד. כמו כן, הדבר עלול לעודד פיצול התדיינויות ולחתור תחת עקרון סופיות הדיון. **החלטה** בית המשפט מקבל את הבקשה לסילוק התביעה על הסף. התובענה נדחית על הסף. התובע יישא בהוצאות הנתבעת. **חידושים משפטיים ונקודות מרכזיות** * **הגדרת תפקיד מתאם הורי בעל סמכויות הכרעה:** פסק הדין ממשיך להבהיר את אופי תפקידו של מתאם הורי בעל סמכויות הכרעה, כגורם הפועל מכוח סעיף 19 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, אשר סמכויותיו כפופות לביקורת שיפוטית. * **אמת מידה מחמירה לתביעות נזיקין נגד בעלי תפקידים שיפוטיים/מעין-שיפוטיים:** בית המשפט מחיל, הלכה למעשה, אמת מידה מחמירה (כמו בעניין מ.ע.ג.ן) על תביעות נזיקיות נגד מתאמים הוריים בעלי סמכויות הכרעה, הדורשת הוכחת זדון או רשלנות רבתי, לצד מיצוי הליכים בערכאה המוסמכת. * **עידוד "דרך המלך" לתיקון החלטות:** פסק הדין מדגיש את החשיבות של מיצוי ההליכים והעלאת טענות בפני הערכאה המוסמכת (בית המשפט לענייני משפחה במקרה זה), ולא ניסיון לעקוף אותה באמצעות תביעה נזיקית אישית נגד בעל התפקיד. * **שיקולי מדיניות משפטית:** בית המשפט מייחס משקל משמעותי לשיקולי מדיניות משפטית, הכוללים את ההגנה על עבודתם של בעלי תפקידים שיפוטיים ומעין-שיפוטיים, עידוד השמתם, ומניעת "אפקט מצנן" על מערכת המשפט. * **הפרת חובה חקוקה:** פסק הדין חוזר ומדגיש את הצורך לפרט את החיקוק הספציפי שהופר בטענת הפרת חובה חקוקה, על מנת שהטענה תתקבל. * **חסינות והגנה על בעלי תפקידים:** אף שלא הוכרעה באופן נחרץ סוגיית החסינות המוחלטת, ההחלטה יוצרת מחסום משמעותי בפני תביעות נזיקיות נגד מתאמים הוריים, ומבהירה כי הם אינם פתוחים לתביעות בגין כל החלטה שאינה עולה בקנה אחד עם רצון צד מסוים. **סיכום** פסק דין זה מחזק את ההגנה על בעלי תפקידים הממונים על ידי בתי המשפט, ובפרט על מתאמים הוריים בעלי סמכויות הכרעה. הוא מבהיר כי הדרך לתקיפת החלטותיהם אינה באמצעות הגשת תביעה נזיקית אישית, אלא דרך המסלול השיפוטי הייעודי של השגה וערעור בפני הערכאה המוסמכת. פסק הדין נועד להבטיח את יעילותם ותפקודם התקין של גופים אלו, תוך איזון בין זכויות הצדדים לבין האינטרס הציבורי.