עב"ל 54/08

תקציר

פסק הדין מקבל ערעור על החלטת ועדה רפואית שייחס נכות של 0% לעובד שנפטר. הוועדה טענה כי בדיקות שמיעה שנערכו לאורך השנים לא הצביעו על פגיעה אקוסטית כלשהי בעבודה. עם זאת, בית הדין קבע כי הוועד כבול לפסק דין חלוט קודם של בית הדין האזורי שקבע קשר סיבתי בין ליקוי השמיעה של העובד לבין חשיפה לרעש בעבודה, שגרמה למחלת מקצוע. בית הדין הדגיש כי רק לפקיד התביעות או לבית הדין לעבודה יש סמכות לקבוע האם אירוע הוא פגיעה בעבודה, במקרה זה תאונת עבודה או מחלת מקצוע. מאחר שלא הוגש ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי, על הוועדה הרפואית לקבל את הטענה כי קיים קשר סיבתי בין עבודתו של העובד לבין ליקוי השמיעה שלו. בית הדין קבע כי תפקידה של הוועדה הוא לקבוע את גובה הנכות כתוצאה מהפגיעה בעבודה, מה גם שקיימת לקות שמיעה ברורה שנקבעה בשיעור של 40%. פסק הדין מורה להחזיר את התיק לוועדה הרפואית, שתורכב על ידי הרכב אחר, על מנת לבחון מחדש את הקשר הסיבתי בין עבודתו של העובד לבין ירידה בשמיעה, וכן את דרגת הנכות, תוך התחשבות בפסק הדין הקודם של בית הדין האזורי. בנוסף, פסק בית המשפט לעורך דינו של העובד 3,000 ש"ח שכר טרחה, שישולם על ידי המוסד.