ת"א 24615-12-13

תקציר

בעל מתחם דירות תובע לפנות את הנתבעים, דיירים שהתגוררו באחת הדירות שלא כדין. הנתבעים טוענים כי יש לדחות את התביעה מחמת שיהוי והיעדר יריבות, כי רכשו זכות ליהנות מהדירה, וכי אביו של הנתבע הראשון רכש את הדירה. כמו כן הם מבקשים לדחות את מועד הפינוי ומתנגדים לפיצול הסעדים המבוקשים על ידי התובע. עם זאת, השופט פוסק לטובת התובע. הנתבעים לא הציגו כל ראיה לטענותיהם ולתובעת, בעלת הדירה, הזכות לדרוש את מסירת הקרקע. השופטת דוחה גם את טענת השיהוי ומציינת כי טענת השיהוי אינה שוללת את עילת התביעה וכי הנתבעים לא הוכיחו כל נזק ראייתי שנבע מהשיהוי. הקביעה כי לנתבעים אין זכות בדירה מחייבת את פינויים המיידי; עם זאת, בהתחשב בתקופה הארוכה בה החזיקו הנתבעים בדירה ובנסיבותיהם האישיות, ניתנה להם ארכה עד ליום 15.3.2018 לפנות את המקום. השופט נעתר גם לבקשת התובע לפיצול סעדים ומורה לנתבעים לשלם את הוצאות התובע ושכר טרחת עורך דין.