ת"פ 2134-06-20

תקציר

הנאשם הועמד לדין בגין שלושה אירועים שונים של אלימות במשפחה שבוצעו בתוך מספר חודשים כלפי בני משפחה, בהם הכאת בנו הקטין בחגורה, סטירה לבתו ותקיפה פיזית של אשתו ובתו. בהתחשב באופי העבירות, השופט קבע כי צריך להיות אזור ענישה אחד לכל האישומים, תוך הדגשת האופי האלים והמשפיל של המעשים, המשקף דפוס של התנהגות אימפולסיבית. טווח הענישה ההולם נקבע מתקופת מאסר קצרה ל-15 חודשי מאסר. בקביעה זו התחשבה השופטת בנסיבות ביצוע העבירות, לרבות חומרתן והיותן קצרות, רגעיות ובלתי מתוכננות. בנוסף, השופט שקל גורמים שאינם קשורים לעבירות, כגון גילו של הנאשם, נטילת אחריות, חיסכון בזמן שיפוטי ומצבו הרפואי. עם זאת, השופט לקח בחשבון גם את עברו הפלילי, את היעדר ההרתעה מעונשי מאסר קודמים ואת הסיכון הגבוה להישנות המחלה בשל סירובו של הנאשם לעבור הליך טיפולי. באיזון בין גורמים אלה, גזר השופט על הנאשם שלושה וחצי חודשי מאסר בפועל, המרתם לעבודות שירות, חמישה חודשי מאסר על תנאי, קנס בסך 1,500 שקל והתחייבויות שונות. גזר הדין נועד להוקיע את המעשים ולהרתיע את הנאשם מביצוע מעשי אלימות נוספים. לנאשם הזכות לערער על פסק הדין בבית המשפט המחוזי בירושלים בתוך 45 יום.