רע"א 5785/17

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית בקשת רשות ערעור על פסק דין קודם של בית המשפט הימי בחיפה בעניין מעצר ספינה בבעלות חברת סם דרגון. המבקשת, חברה הטוענת כי רכשה את זכויות התביעה מחברת Praxis Energy Agents Gmbh, ביקשה לערער על ההחלטה בטענה כי שגה בית המשפט בערכאה נמוכה יותר בכך שלא מצא עילת תביעה נגד בעל האנייה וכי מעצר האנייה לא היה מוצדק. לבקשה צורפה גם בקשה לעיכוב ביצוע. התיק המקורי סבב סביב חוב אספקת דלק בסך 375,718.98 דולר שנגרם על ידי Denmar Chartering & Trading Gmbh, החוכרת לשעבר של הספינה המדוברת, בשנת 2013. המבקשים טענו כי עומדת להם זכות לתבוע חפץ ימי – האנייה עצמה – וכי מעצר האנייה הכרחי להבטחת פירעון החוב. עם זאת, בית המשפט הימי בחיפה דחה את הבקשה לצו מעצר, בנימוקים עיקריים: ראשית, המבקש לא הוכיח התחייבות חוזית מצד בעל האנייה לשלם עבור אספקת הדלק; שנית, חל שיהוי בהגשת התביעה בגין חוב בן למעלה מארבע שנים; ושלישית, המבקש פתח בהליכים משפטיים נגד הספינה בניגריה, שבוטלו מאוחר יותר בשל טעויות פרוצדורליות. בית משפט קמא שקל גם את הנזק הפוטנציאלי לבעל האנייה ולצדדים שלישיים כתוצאה מהמעצר. ערכאת הערעור, בהסכמתה עם החלטת הערכאה הנמוכה יותר, הדגישה את אופי שיקול הדעת של החלטות בדבר סעד זמני ואת הנסיבות החריגות הנדרשות להתערבות בערעור. לגופו של עניין, בית המשפט היה שותף לספקותיה של הערכאה הנמוכה יותר באשר לעילת התביעה של המבקשת, במיוחד נוכח העובדה שהחובה לשלם עבור הדלקים מוטלת על החוכר ולא על בעל האנייה. זאת ועוד, בית המשפט לערעורים הסכים כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המשיב, במיוחד בהתחשב בפוטנציאל הפגיעה במשיב ובהיעדר חוסר יכולת מוכח מצד המבקש לקבל החזר מהחוכר או מהמשיב אם תביעתם תצליח. בסופו של דבר, בית המשפט לא ראה עילה להתערב בהחלטת הערכאה הנמוכה יותר, שדחתה את הבקשה לצו מעצר. בקשת רשות הערעור והבקשה הנלווית לעיכוב ביצוע נדחו, וצו המעצר הזמני בוטל. המבקש חויב בהוצאות המשיב, בסך 7,500 ₪.