ת"א 6775-09-20

תקציר

השופט, לאחר שבחן את הראיות ושמע את טיעוני הצדדים, פוסק לטובת התובע במקרה של שימוש מפר בקרקע. הנתבעת עושה שימוש שלא כדין במבני מגורים ובמחסן רהיטים במקרקעין של התובעת, תוך הפרת הסכם המשבצת ומטרת החכירה. השופט מורה לנאשם להפסיק את השימושים המפרים ולפנות את המבנים הבלתי חוקיים בתוך לוחות זמנים מוגדרים. השימוש המפר במבני מגורים חייב להיפסק בתוך 60 יום, ויש להשלים את פינויים והריסתם בתוך 6 חודשים. פינוי או הריסה של כל מבני המגורים חייב להתבצע בתוך תקופה של שישה חודשים, מה שנותן לנאשם זמן למכור או להעביר אותם למקום אחר. בנוסף, הנתבעת חויבה בתשלום דמי שימוש בסך של 426,839 ₪, המחושבים על פי שיעור התשואה השנתי של הקרקע, המייצג את תקופת השימוש המפר. סכום זה כולל 294,955 ש"ח לבנייני מגורים מיום 1.9.2013 ועד ליום 1.3.2023 ו-131,884 ש"ח למחסן רהיטים מיום 1.1.2017 ועד ליום 28.2.2020. דמי השימוש בבנייני המגורים מעבר ליום 1.3.2023 יחושבו מדי חודש עד להפסקת השימוש בפועל. כמו כן נדרש הנתבע לשלם הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 30,000 ₪ בתוך 30 יום. השופט מדגיש כי הנאשם ידע על השימוש הבלתי חוקי במשך שנים וכי מצבו הרפואי אינו מצדיק את המשך ההפרה. תביעת התובע לעשיית עושר מוצדקת על בסיס עקרונות הצדק והיושר. פסק הדין מדגיש את חשיבות קיום החוזה וההכוונה ההתנהגותית, ומחייב לנטרל את התמריץ הכלכלי הטמון בהפרת חוזה. עוד מציינת השופטת כי המדינה, כתובעת, זכאית לתבוע דמי שימוש בגין כל התקופה, לרבות לאחר הגשת התביעה. לשני הצדדים יש זכות לערער על ההחלטה כעניין שבדין.