בע"ח 31132-02-16

תקציר

להלן תמצית גזר הדין: ביום 12.11.2015 הוגשו כתבי אישום נגד עותר מדיר חנא ואדם נוסף, סאבר עוואד, בקשר לשוד שהתרחש ביום 29.10.2015 בבית עסק לכלי בית בדיר חנא. שני הנאשמים הואשמו בשוד בנסיבות מחמירות, קשירת קשר, החזקת נשק שלא כדין, זיוף סימני זיהוי של כלי רכב, ירי באזור מגורים ואיומים. הראיה העיקרית הייתה הודאה של סאבר, שהפלילה הן את עצמו והן את העותר. העותר הכחיש מעורבות והציג אליבי, בו טען כי היה בביתו בעת השוד. עם זאת, קרוב משפחה זיהה אותו כמי שהיה ברכב המילוט. פרקליטו של העותר ביקש לחשוף ראיות חסויות – מסמכים המסומנים A, E ו-F – שלדעתם יכולים לסייע בזיכוי מרשו. בית המשפט בחן את החומרים ומצא כי הם אינם מסייעים באופן משמעותי להגנה ואינם עולים על הנזק הפוטנציאלי לביטחון המדינה אם ישוחררו. לפיכך, נדחתה העתירה לחשיפת הראיות החסויות, ופסק הדין היה לשמור על חיסיון המסמכים. החלטה זו התקבלה לאחר איזון בין האינטרסים של הגנת העותר לבין האינטרס הציבורי בשמירה על סודיות.