ב"ל 34345-10-21

תקציר

התובעת, שסבלה מכאבי ברכיים ורגליים עקב עבודתה הפיזית התובענית, הגישה תביעה בטענה כי פגיעתה נגרמה כתוצאה ממיקרוטראומה שנגרמה לה במשך 37 שנים, כתוצאה מתנועות חוזרות ונשנות שבוצעו במהלך עבודתה. עם זאת, השופט פסק נגדה, וקבע כי היא לא הביאה ראיות מספיקות כדי לתמוך בטענתה. על פי פסק הדין, עבודתה של התובעת כללה תנועות מגוונות שבוצעו בסדר ובמרווחים משתנים, אשר לא היוו סדרה של פעולות חוזרות ונשנות הדומות זו לזו. יתר על כן, התובעת לא הצליחה להוכיח את המשקולות שלטענתה נשאה, ועדותה לא תמכה בטענה של פעולות מתמשכות ומשמעותיות של גרימת נזק. השופט הדגיש כי מיקרוטראומה מתייחסת לתנועות חוזרות ונשנות ולא רק לעבודה קשה או לתנוחות לא נוחות. מאחר שעבודתה של התובעת כללה מגוון משימות ותנועות, טענתה לפגיעה בעבודה עקב מיקרוטראומה לא הוכיחה די הצורך. לפיכך, דחתה השופטת את התביעה, וקבעה כי התובעת לא עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה, ולא נפסקו הוצאות למי מהצדדים בהליך ביטוח לאומי זה.