עש"א 28025-12-23

תקציר

הערעור נסוב סביב מחלוקת הנוגעת לדמי ניהול ואחזקה בבית משותף. המערערת, שבבעלותה מספר יחידות בבית המשותף, נמנעה מתשלום שכר טרחה זה לחברת הניהול המשיבה, בטענה כי שכר הטרחה חושב באופן שגוי וביקשה לקזז תשלומי יתר נטענים כנגד שכר הטרחה. עם זאת, בית המשפט לא מצא עילה להתערב בממצאי הערכאה הנמוכה יותר ואישר את שיטת החישוב הקיימת בה נקט המשיב. הודגש כי זכות הקיזוז הנטענת על ידי המערערת אינה ישימה במקרה זה, שכן היא נוגעת לרכוש משותף ולחובות הנובעים מהוראות חוק המקרקעין. זאת ועוד, בית המשפט אישר כי הסכם הניהול והתקנון המוסכם של הבית המשותף אינם תומכים בטענות המערערת. המערערת, כרוכשת יד שנייה של היחידות, כבולה להסדרים הקיימים והיה עליה לפעול בדרכים המשפטיות הקבועות לשינוי דמי הניהול אם נמצאו בלתי ראויים. עוד הדגיש בית המשפט כי בעל דירה אינו יכול לבחור באופן חד צדדי שלא לשלם דמי ניהול ואחזקה בשל התנגדויות, במיוחד כאשר הוא פועל בחוסר תום לב. בסיכומו של דבר, הערעור נדחה, והמערער חויב בהוצאות המשיב ובשכר טרחת עורך דינו.