ת"א 63500-01-18

תקציר

התובעת, בשנות השבעים לחייה, תבעה את הרופא שלה בגין רשלנות שגרמה לסרטן המעי הגס שלה להתקדם ולגרום לה נזק. לטענתה, הרופא לא הצליח לאבחן ולטפל במצבה בהקדם. המחלוקת העיקרית הייתה האם התובעת הופנתה לבדיקת קולונוסקופיה, בדיקה אבחנתית חשובה לסרטן המעי הגס, אותה לא ביצעה לכאורה בשל רשלנות הנתבעת. התובעת טענה כי לא ניתנה לה הפניה מסודרת וכי קיים חוסר מעקב רפואי, מה שהוביל לאבחון מאוחר של מחלת הסרטן. עם זאת, מראיות הנתבעת עולה כי התובע אכן הופנה לבדיקה אך לא ביצע אותה. בית המשפט מצא כי הרישום הרפואי תומך בגרסת הנתבע וכי לתובע לא נגרם נזק ראייתי. כמו כן, בית המשפט קיבל את טענת הנתבעים כי רופאיהם פעלו במיומנות ובמקצועיות. באשר למעקב הרפואי, קבע בית המשפט כי אין מצופה מרופאים לפקח באופן אקטיבי אם המטופלים ממלאים אחר הוראותיהם, במיוחד כאשר המטופל מתנתק מהטיפול הרפואי. חוסר שיתוף הפעולה של התובעת ועזיבתה את הארץ למספר חודשים תרמו אף הם לאיחור באבחון. מאחר שבית המשפט לא שוכנע ברשלנות הנתבעת, נדחתה גם התביעה לפגיעה באוטונומיה והיעדר הסכמה מדעת. בסופו של דבר הורה השופט לדחות את התביעה והטיל על התובע הוצאות ושכר טרחת עורך דין.