ת"א 38932-01-12

תקציר

המחלוקת בין הצדדים היא על פיסת קרקע בלפיד שעליה נבנה בניין מגורים. חוכרת הנכס, רחל, המיוצגת על ידי אמה ז'קלין, התקשרה בהסכם עם בני זוג, עודד ומיכל, להשלמת בניית הבניין והעברת הזכויות בנכס אליהם. ההסכם נבנה באופן הנוגד את מס השבח על מכירת הנכס, וחלקו נוסח לכאורה למטרה זו. לאחר השלמת הבנייה התגלע סכסוך בין הצדדים על דרישות כספיות חדשות של ז'קלין ורחל, מה שהוביל את עודד ומיכל להגיש תביעה לאכיפת ההסכם ולמינוי כונס נכסים. הנתבעים טענו מנגד לחזקה בנכס, פיצוי בגין הפסד דמי שכירות וטענות לניגוד עניינים וייצוג כפול כנגד אביו של עודד, שייצג את עודד ומיכל במשא ומתן. בית המשפט קבע כי אמנם היה בהסכם יסוד בלתי חוקי וחלקו נוסח לכאורה כדי לעקוף את תשלום המס, אך אי החוקיות אינה חמורה דיה כדי להצדיק את ביטול החוזה כולו. נמצא כי הנתבעים הם שהפרו את ההסכם משום שסירבו לכבד את התמורה הנקובה בו, וכי התובעים היו מוכנים למלא את התחייבויותיהם על פי ההסכם. לפיכך, פסק בית המשפט לטובת התובעים, ואיפשר להם לאכוף את ההסכם ולפצל את תביעתם לסעדים כספיים להליך נפרד. התביעה שכנגד נגד התובעים ובא כוחם נדחתה, שכן בית המשפט מצא כי הנתבעים התקשרו בהסכם ביודעין, ומעשיו של עורך הדין לא היו בניגוד להסכם. הנתבעים חויבו לשלם לתובעים הוצאות ושכר טרחת עורך דין.