ע"ז 35231-02-21

תקציר

פסק הדין דוחה את הבקשה לפסול את השופט מלדון בתיק הנוגע להתנגדות לקיום צוואה. הבקשה התבססה על הטענה כי השופט, שהיה הרשם בעת עריכת הצוואה, לא צריך להיות אותו שופט המפקח על התיק, שכן ייתכן שיש לו דעה מוקדמת בשל מעורבותו בתהליך עריכת הצוואה. עם זאת, בית המשפט מצא כי תפקידו של הרשם מוגבל ואובייקטיבי, ומתמקד רק בפורמליות של עריכת הצוואה, ולא בסיבות העומדות מאחוריה. מאחר שהעילות להתנגדות לקיום הצוואה לא היו קשורות להליך עריכת הצוואה עצמו, מעורבותו הקודמת של השופט לא הצדיקה את פסילתו. השופט הדגיש כי גם הזכות לשבת בבית המשפט היא חובה ואין לפסול שופט ללא נימוקים אובייקטיביים. בנוסף, העובדה ששופט ניהל בעבר משפט קשור אינה מובילה אוטומטית לפסילתו, שכן ההנחה היא ששופטים מקצועיים מבחינים בין תיקים שונים. במקרה זה, המבקש לא הוכיח חשש ממשי מחוסר משוא הפנים של השופט. לפיכך, בקשת הפסילה נדחתה, והשופט ימשיך לנהל את התיק.