בד"א 79/15

תקציר

בית הדין המשמעתי הרשיע את עו"ד דני זילברשלג בעיכוב והעברה שלא כדין של כספי הפיקדון של מרשו לכיסו. זילברשלג ערער על פסק הדין בטענה שאין בסיס להרשעתו, ואילו המשיב, לשכת עורכי הדין, ערער בערעור נגדי בטענה כי גזר הדין קל מדי וביקש את הרחקתו לצמיתות של זילברשלג משורות הלשכה. בית המשפט לערעורים דחה את ערעורו של זילברשלג, ולא מצא סיבה לזכות אותו מכל אשמה. בית המשפט גם קיבל חלקית את ערעורו של המשיב, והחמיר את העונש לחמש שנות השעיה ממקצוע עריכת הדין, חמש שנות מאסר על תנאי וקנס בסך 10,000 ₪, שישולם ללשכת עורכי הדין. שופטי הערעור הסכימו עם קביעותיו של בית משפט קמא, והדגישו כי העבירה של שליחת יד בכספי לקוחות היא אחת מעבירות המשמעת החמורות ביותר שעורך דין יכול לבצע, תוך פגיעה קשה באמון הציבור במקצוע עריכת הדין. הם הדגישו כי הימנעותו של זילברשלג מהחזרת הכספים למרשו במשך כ-12 שנה, לצד חוסר החרטה שלו, מצדיקים עונש חמור. עם זאת, בהתחשב ברקורד הנקי שלו, השופטים חסכו ממנו הרחקה לצמיתות מלשכת עורכי הדין.