מ"ת 53899-10-24

תקציר

פסק הדין דן בצורך לעצור משיב עד תום ההליכים בשל שיקולי ביטחון המדינה. השופט בוחן את קיומן של ראיות לכאורה ואת עילות המעצר, ומוצא כי הן מספיקות במקרה זה. הם שוקלים גם את האפשרות לעצור את האדם תחת פיקוח אלקטרוני, אך בסופו של דבר מגיעים למסקנה כי אין בכך כדי לנטרל במידה מספקת את הסכנה הנשקפת מהמשיב. השופט מתייחס למספר החלטות קודמות של בית המשפט העליון הנוגעות לעבירות ביטחוניות, תוך הדגשת החומרה והסכנה הכרוכות בפעילות הקשורה לארגוני טרור כמו דאעש. השופט מדגיש את המצב הביטחוני הקיים ואת הצורך להגן על הציבור, תוך מתן עדיפות לאינטרס הציבורי וההגנה על החברה על פני האינטרס האישי של הפרט. ההחלטה מתקבלת בהתחשב בנסיבותיו של המשיב, בהמלצות שירות המבחן ובאופי האישומים, ומובילה למסקנה כי מעצר עד תום ההליכים הוא האפשרות המעשית היחידה להפחתת הסיכון. הכרעת הדין מדגישה את חומרתן של עבירות הביטחון הלאומי ואת הצורך בהרתעה, שהביאה למעצרו של המשיב.