ו"ע 1/10

תקציר

פסק הדין מתאר את פסק הדין בערעור על צו מפקד צבאי המגביל את תנועתו של מערער ביהודה ושומרון. הצו מנע מהמערערת להישאר מחוץ לגבולות אריאל, עם אפשרות לצאת מההתנחלות רק באמצעות היתר כללי. המערער טען כי הצו ניתן לאחר מועד כניסתו לתוקף, תוך פגיעה בזכות הטיעון שלו. הוא ערער על חוקתיות הצו, בטענה שהוא מעורפל וחסר ערובות פרוצדורליות. ההגנה ביקשה את ביטולו בטענה לקיומן של חלופות ראויות ואי מיצוי ההליך הפלילי. עם זאת, הוועדה לא מצאה עילה להתערב, שכן הצו היה סביר ומידתי. הוא התבסס על מידע מודיעיני נרחב שהיווה סיכון ביטחוני ברור. הוועדה קבעה כי פעולות המפקד הצבאי מוצדקות על פי המשפט הבינלאומי ואינן סותרות את חוקי היסוד, בהתחשב במצב הביטחוני הייחודי באזור. אמנם זכות הטיעון נפגעה, אך אין בכך כדי להצדיק את ביטול ההחלטה, מה גם שניתנה למערער אפשרות לערער. הוועדה נעדרה סמכות לתת היתרים פרטניים או לפסוק הוצאות, אך המליצה לבחון את בקשת המערער על ידי הרשות המוסמכת. זאת ועוד, הוועדה הדגישה כי הסיכונים הביטחוניים הנשקפים מפעילותו של המערער היו משמעותיים, והצדיקו את הצו. לפיכך נדחה הערעור, מתוך הבנה כי מעשיו של המערער הסלימו וכי סנקציות דומות צפויות בעתיד אם ימשיך לפעול מחוץ לחוק. ההחלטה ניתנה ביום 15.3.2010, והמזכירות הנחתה לשתף אותה עם הצדדים.