ת"א 31796-06-16

תקציר

בית המשפט מצא כי מגרש 51, נשוא המחלוקת, הינו משק עזר ולא בית מקצועי כפי שנטען על ידי הנתבעים. המנוח, שהיה בעל זכויות בחוות העזר, לא היה חבר האגודה אלא מתנחל בעל רישיון להחזיק בחלקה האמורה. זכויותיו, אם כן, לא היו של חבר מן המניין אלא דומות יותר למטלטלין. עוד קבע בית המשפט כי התובעת ירשה שליש מהזכויות במשק העזר מאמה, שירשה אותו מהמנוח. באשר להתיישנות ולתביעות השיהוי, קבע בית המשפט כי הזכויות הנדונות, אף שאינן זכויות קנייניות מלאות, הן מהותיות דיין ודומות לזכויות במקרקעין. לפיכך, תקופת ההתיישנות המתאימה הייתה 25 שנה, והתביעה לא התיישנה על החוק. כמו כן, דחה בית המשפט את טענת השיהוי, בקובעו כי השיהוי של התובע בהגשת התביעה לא גרם נזק מספיק כדי לעלות על הנזק הפוטנציאלי לתובע אם התביעה תידחה. כתוצאה מכך, הכריז בית המשפט על התובעת כזכאית לשליש מזכויות המנוח במגרש 51 וביטל את ההסכם בין הנתבעים הראשון והרביעי בנוגע למגרש. כמו כן הורה בית המשפט לנתבעים לשלם לתובע הוצאות משפט בסך 20,000 ₪. פסק הדין ניתן בהעדר הצדדים ביום 22.1.2023.