בר"ע 78505-11-25

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים: **ניתוח משפטי של בר"ע 78505-11-25 - אביסר דוד נ' המוסד לביטוח לאומי** **הקדמה** פסק דין זה עוסק בבקשת רשות ערעור על פסק דין של בית הדין האזורי לעבודה, אשר קיבל ערעור של המבקש על החלטת ועדה רפואית לעררים (נפגעי עבודה). עניינו של המבקש נוגע לקשר סיבתי בין ליקויים רפואיים (הפרעות במפרק הלסת וברוקסיזם) לבין אירוע תאונתי שאירע לו בעבודה. בית הדין הארצי, בהחלטתו, דחה את בקשת רשות הערעור, תוך התייחסות למספר סוגיות משפטיות מהותיות. **עקרונות משפטיים מרכזיים** 1. **סמכות בית הדין לבקרת החלטות ועדות רפואיות:** פסק הדין מדגיש את גבולות הביקורת השיפוטית של בית הדין על החלטות ועדות רפואיות. בהתאם לפסיקה, הביקורת מוגבלת לבחינת השאלה האם הוועדה פעלה בהתאם להוראות פסק הדין המחזיר. בית הדין אינו נכנס לשיקול הדעת הרפואי של הוועדה, אלא בוחן את תקינות ההליך. (סעיף 10 לפסק הדין) 2. **השבת העניין לוועדה רפואית לעומת קביעת נכות על ידי בית הדין:** הלכה מקובלת היא שבמקרים של טעות משפטית בהחלטת הוועדה, דרך המלך היא השבת העניין לוועדה הרפואית. בית הדין יקבע נכות בעצמו רק במקרים חריגים, כאשר הטעות גלויה ואינה מצריכה ידע או שיקול דעת רפואי לתיקונה. (סעיף 12 לפסק הדין) 3. **פרשנות פסק דין מחזיר:** פסק הדין המחזיר הוא המסגרת המחייבת לדיון המחודש בוועדה הרפואית. הוועדה מחויבת לפעול בהתאם להוראותיו, ובכלל זה לדון בשאלות שהופנו אליה, להתייחס למסמכים שצורפו ולטענות שהועלו. אי-מילוי אחר הוראות פסק הדין המחזיר מהווה עילה להתערבות שיפוטית. (סעיפים 11, 12 לפסק הדין) 4. **הבחנה בין חוות דעת יועץ להחלטת ועדה:** פסק הדין מחדד את ההבחנה בין חוות דעת של יועץ לוועדה, שהיא בגדר חוות דעת מומחה, לבין החלטה של הוועדה עצמה. חוות דעת יועץ אינה החלטה חלוטה, והוועדה אינה מחויבת לקבלה באופן אוטומטי, במיוחד כאשר קיימות חוות דעת סותרות. (סעיף 8 לפסק הדין) 5. **החלוטות משפטיות:** פסק הדין עוסק בשאלת החלוטות של קביעות קודמות של ועדות רפואיות. בית הדין האזורי קבע בפסק הדין המחזיר, שהקביעה משנת 2001 לפיה אין קשר סיבתי אינה חלוטה בעניינו של המבקש, נוכח העובדה שלא נדונה שאלת הברוקסיזם באופן מלא. (סעיף 4 לפסק הדין) **חידושים ודגשים בפסק הדין** 1. **התמודדות עם פערים בחוות דעת יועצים:** פסק הדין מתמודד עם מצב בו קיימות שתי חוות דעת סותרות של יועץ לוועדה. נקבע כי אי-הסבר הפער בין חוות הדעת מהווה פגם בפעולת הוועדה, שיכול להוביל להחזרת הדיון. (סעיף 11 לפסק הדין) 2. **התייחסות ל"קביעה חלוטה" כהצדקה לאי-דיון:** הוועדה ניסתה להימנע מלדון בשאלת הקשר הסיבתי בהסתמך על קביעה חלוטה משנת 2001. בית הדין האזורי, ובמידה מסוימת גם בית הדין הארצי, פסלו טענה זו, שכן הקביעה החלוטה לא התייחסה באופן מלא לשאלת הברוקסיזם, כפי שנקבע בפסק הדין המחזיר. (סעיפים 2, 4, 11 לפסק הדין) 3. **פגמים בהתנהלות הוועדה כמצדיקים התערבות:** בית הדין האזורי מנה חמישה נימוקים לפיהם הוועדה והיועץ לא עמדו בהוראות פסק הדין המחזיר. נימוקים אלו כללו אי-עיון במסמכים, אי-התייחסות לטענות, אי-הסבר פערים בחוות דעת, וחוסר דיון ענייני. (סעיף 4 לפסק הדין) 4. **חריגות המקרים בהם בית הדין קובע נכות בעצמו:** פסק הדין מרחיב ומפרט את המקרים החריגים בהם בית הדין עשוי לקבוע נכות בעצמו, ומדגיש שחישוב אריתמטי, התאמת פריט ליקוי, או חריגה מסמכות שאינה דורשת ידע רפואי, הם דוגמאות למקרים כאלה. עניינו של המבקש, הכולל בחינת קשר סיבתי והתייחסות למסמכים רפואיים, אינו נכלל בקטגוריה זו. (סעיף 13 לפסק הדין) 5. **הבחנה בין מקרה זה לעניין "רצבי":** פסק הדין מבחין באופן מפורש את עניינו של המבקש מהלכת "רצבי" (בר"ע (ארצי) 70629-03-23). ההבחנה מתבססת על משך ההליכים, היקף הפגמים, והצורך בידע רפואי לצורך תיקון הטעות. בעוד שבעניין "רצבי" התמשכו ההליכים מעל 16 שנים ומהות הפגם לא דרשה ידע רפואי, בענייננו, אף על פי שהיו מספר התכנסויות, מהות הפגם המרכזי (קשר סיבתי) מצריכה שיקול דעת רפואי. (סעיף 13 לפסק הדין) **סיכום** בית הדין הארצי, בהחלטתו, אימץ את פסק דינו של בית הדין האזורי ודחה את בקשת רשות הערעור. ההחלטה מדגישה את המחויבות של ועדות רפואיות לפעול בהתאם להוראות פסק דין מחזיר, את גבולות הביקורת השיפוטית של בית הדין, ואת העיקרון של השבת עניינים לוועדה רפואית במקרים של טעויות פרוצדורליות או משפטיות, למעט חריגים מוגדרים. פסק הדין מהווה דוגמה להחלת עקרונות אלו על מקרים מורכבים הכוללים חוות דעת סותרות ודיונים חוזרים.