ת"צ 51048-11-14

תקציר

השופט קבע כי שני הצדדים חולקים את האשמה בכישלון לפתור את הסוגיה מחוץ לכותלי בית המשפט; המבקש לא פנה למשיב בנושא לפני כן, והמשיב לא הודה באשמה ותיקן את הבעיה במהירות מספקת. המבקש לא טען לנזק ממשי לרוב המוצרים המדוברים, והשופט קבע כי עלות העמדתו לדין לא תצדיק את התועלת. עוד קבעה השופטת כי התנהלות המבקש והסנגור לא הייתה נטולת אשמים. משכך, החליטה השופטת לדחות את בקשת התביעה הייצוגית, שכן הסוגיה נפתרה, ופסק למבקש 30,000 ₪ ולבא כוח הייצוג 120,000 ₪ בתוספת מע"מ שכר טרחה ופיצויים. השופטת הדגישה כי החלטה זו אין פירושה שהטענה חסרת תוחלת, אלא שתכליתה כבר הוגשה, וכי מקרים עתידיים הנוגעים לסימון מוצרים עשויים לדרוש גישה שונה.