ע"א 78/88

תקציר

פסק הדין של בית המשפט העליון מתייחס למחלוקת סבוכה סביב בניית בריכת שחייה. המערערת, שבנתה בית ביקנעם, רכשה ציוד לבריכה והתקשרה עם המשיב מס' 1 בהקמתו. המשיב לא קיים את ההסכם, מה שהוביל את המערערת לעתור לבית משפט השלום לקבלת אכיפה ופיצויים. המשיבה מס' 1 עזבה את הארץ, והמשיבה מס' 2 הציעה להשלים את העבודה אך גם היא לא סיפקה, מה שהוביל לסכסוך ממושך. בית המשפט המחוזי פסק לטובת המערערת, והורה למשיבה מס' 1 לשלם פיצויים גלובליים, אך דחה את התביעה לביצוע בעין ולא מצא כל חבות כלפי המשיב מס' 2. המערערת ערערה על החלטה זו, וביקשה פיצויים מוגדלים, אכיפה וחבות משותפת לשני המשיבים. בית המשפט העליון קיבל את החלטת בית המשפט המחוזי ברוב התביעות, אך קיבל חלקית את הערעור בעניין היריבות עם המשיב מס' 2. בפסק הדין נמצא, כי למשיב מס' 2 הייתה יריבות עם המערערת, שכן הוא נטל על עצמו אחריות בכך שהציע להשלים את העבודה ולא הכחיש במפורש את טענת המערערת לשותפות עם המשיב מס' 1. הנה כי כן, הועמדה המשיבה מס' 2 אחראית ביחד ולחוד לכל הסכומים שנפסקו למערערת, לרבות הוצאות והוצאות נוספות. השופט ש' לוין, יחד עם השופטים ש' נתניהו ומ' אור, הכריע בתיק על סמך טענות המערער, וחייב את המשיב מס' 2 בהוצאות נוספות בסך 5,000 ₪.