ע"ע 30693-10-17

תקציר

המשיבה, גב' סרנצב, ביקשה לדחות את ערעורה של גב' מאירי על פסק דין של בית הדין האזורי לעבודה שהעניק לגב' סרנצב הכרה כידועה בציבור של רפאל מאירי ז"ל וזיכה אותה בקצבת שאירים שלו. בקשה זו התבססה על איחור בהגשת הערר. גב' מאירי, המערערת, ביקשה לחילופין הארכת מועד הגשת התביעה. בית המשפט קיבל את בקשתה החלופית של גב' מאירי לאחר שמצא כי הערעור הוגש שלושה ימים לאחר המועד האחרון. בהגיעו למסקנה זו, שקל בית הדין את הוראות תקנות סדר הדין של בית הדין לעבודה, את העקרונות המנחים את בית המשפט העליון ואת הפסיקה הרלוונטית. על פי החוק, יש לסכל את כוונת הערעור על ידי אירועים שאינם בשליטתו של המערער, כגון מחלה או אירוע בלתי צפוי. בית המשפט מצא כי תצהיר בא כוחה של גב' מאירי והמסמכים הרפואיים תומכים בטענתה כי מחלתו של אביה פגעה ביכולתה להגיש את הערעור במועד. למרות שפרשנותו של היועץ לתאריכים הותירה מקום לספק, שוכנע בית המשפט כי מכלול הנסיבות מצדיק הארכה. החלטה זו לקחה בחשבון גם את השיהוי המינימלי, את סיכויי ההצלחה בערעור ואת היעדר הפגיעה המוכחת באינטרסים של גב' סרנצב. לפיכך, הערעור לא נדחה, ובקשתה של הגב' מאירי להארכת המועד להגשתו התקבלה. בית המשפט הורה על התייצבות הצדדים לדיון מקדמי וקבע כי הוצאות הבקשות יישקלו בתום ההליך.