בש"פ 4049/09

תקציר

פסק הדין המדובר עוסק בתיק אונס ומעשה סדום שנדון בבית המשפט המחוזי בנצרת. המערער חויב במעצר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו, החלטה עליה ערער. הערעור התבסס על הטענה כי הראיות שהוצגו נגד המערער אינן מספקות ואינן עקביות, וכי ניתן לנקוט אמצעים חלופיים להבטחת שלום המתלונן והחברה. עם זאת, השופט דחה את הערעור וקבע כי אכן קיימות ראיות לכאורה לאשמתו של המערער, בדמות הודעות מפורטות של המתלוננת, אחותה וחברה של המערער, וכן דוחות רפואיים. עוד קבעה השופטת כי עברו של המערער בעבירות אלימות, יחד עם אופי האישומים הנוכחיים, שעניינם אלימות מינית ופיזית קשה כלפי קטין, מהווים סכנה לחברה. יתר על כן, השופטת הסכימה עם הערכאה הנמוכה יותר כי שחרורו של המערער עלול להביא לשיבוש ההליך המשפטי, בהתחשב במספר העדים הקשורים אליו, ובהשפעה הפסיכולוגית שעלולה להיות לכך על המתלונן. בסופו של דבר, השופט הגיע למסקנה כי אין נסיבות חריגות המצדיקות חלופת מעצר במקרה זה ואישר את ההחלטה המקורית לעצור את המערער עד תום המשפט.