רע"ב 3725/13

תקציר

אסיר אזרח ישראלי, שהורשע בסיוע לאויב בזמן מלחמה ונידון לשבע שנות מאסר בשנת 2010, ביקש רשות ערעור על דחיית בקשתו לחופשה. בית המשפט המחוזי בנצרת פסק תחילה לטובתו, אך בהמשך נדחתה בקשתו בנימוק של התנהגות שלילית, לרבות החזרת ארוחות, והסכנה הפוטנציאלית הנשקפת ממנו כאסיר ביטחוני. האסיר טען כי מעשיו הונחו על ידי ראשי האגפים וכי העבירות בוצעו לפני למעלה מעשרים שנה, אך בית המשפט דחה את ערעורו. השופט, לאחר עיון בחומרים חסויים, אישר את ההחלטה והדגיש את אמות המידה הייחודיות החלות על אסירים ביטחוניים בשל הסיכונים הטמונים בהם וקשריהם עם ארגונים בלתי חוקיים. בעוד השופט הכיר בנסיבות הייחודיות של המקרה, לרבות גיל העבירות והתנהגותו הטובה הקודמת של האסיר, ההתנהגות השלילית האחרונה, לרבות מחאות לאומניות, הצדיקה את שלילת החופשה. השופטת הדגישה כי זכויות החופשה נתונות לשיקול דעת ותלויות בהתנהלות האסיר, ובמקרה זה נדרשה תקופת צינון. ההחלטה לדחות את בקשת האסיר לחופשה אושרה, מתוך הבנה כי האסיר יוכל להסביר את מעשיו לגורמים המתאימים בכלא.