ו"ע 63863-12-14

תקציר

חמישה עררים הוגשו על שומות מס לפי חוק מיסוי מקרקעין בעקבות עסקאות נדל"ן. הוויכוח נסב סביב סיווג קבוצות הרוכשים: האם מדובר בקבוצות מאורגנות או במשתתפי עבודות בנייה משותפות. בית המשפט פסק לטובת הרוכשים, וקבע כי עליהם לשלם מיסים על בסיס שווי הקרקע ולא לפי הדירות המוגמרות, ומכאן קיבל את הערעורים. לאחר מכן עתרו המערערים לתיקונים, והעלו שלוש טענות שלא נדונו הנוגעות לשומות מס שבח. אלה כללו ניכוי הוצאות בגין פינוי דיירים מוגנים והפסדים שנגרמו במהלך המכירה, וכן הבהרת ניכוי תשלומי ריבית. המשיב הסכים לנכות הוצאות פינוי ולהכיר בהפסדים, אך חלק על ניכוי הריבית, הציע שיעור בסיסי של 8% והציע החלטה נפרדת עם אפשרות ערעור. המערערים טענו כי טענותיהם בעניין הוצאות הריבית לא זכו להתייחסות בשומות קודמות ויש לכלול אותן בפסק הדין. השופט רון סוקול הכיר בעמדת המשיב בעניין ריבית נוספת והורה להחזיר את הטענות בדבר ניכוי ריבית נוספת לשלב ההשגה, תוך אפשרות ערעור. השופטת הציעה לתקן את פסק הדין כך שיכלול את קבלת שלוש התביעות, תוך הבהרת סוגיית הריבית הנוספת. ההחלטה התקבלה מבלי לפסוק הוצאות למי מהצדדים.