סע"ש 6079-01-20

תקציר

התובע, מציל במועדון, טען כי פוטר שלא כדין וביקש מספר סעדים מהמעסיק הנתבע. השופט פסק לטובת התובע וקבע כי הנתבע לא הביא ראיות משכנעות לכך שהתובע נטש את עבודתו או יצא לחופשה ממושכת בלתי מורשית. יתר על כן, השופטת הסכימה כי הליך השימוע שקדם לפיטורים היה פגום מיסודו. הנאשם לא הביא עדים קריטיים להעיד, והדיון עצמו היה פורמלי בלבד ללא כל ניסיון בירור או עימות של גרסאות סותרות לאירועים. כתוצאה מכך, קבע השופט כי נפגעה זכותו של התובע לשימוע הוגן. באשר לסעדים המבוקשים על ידי התובעת, דחתה השופטת את התביעות לתשלום שכר בתקופה בה התובע לא היה מיוחס, וכן את אכיפת יחסי העבודה. תחת זאת, השופט הורה לנתבעת לשלם לתובע פיצויים בגין פיטורים שלא כדין, פיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת, ימי חופשה צבורים, פיצוי בגין עוגמת נפש ושי חג המוזכרים בתלוש השכר של התובע. כמו כן נפסק לתובע החזר הוצאות משפט. השופטת פסקה לתובע סך של 10,000 ₪ כפיצוי בגין נזק לא ממוני שנבע מכך שהנתבע לא פעל בתום לב, וציינה במפורש את היחס המשפיל שחווה התובע עם סירוב כניסתו למועדון. השופט הדגיש כי התנהגותו של הנתבע אינה מקובלת וגינה אותה, במיוחד לאור הוותק הארוך של התובע במועדון. בסך הכל, חויבה הנתבעת לשלם לתובע סכומים כספיים שונים, לרבות ריבית והפרשי הצמדה למדד ממועד הגשת התביעה, וכן הוצאות התובע ושכר טרחת עורך דין.